כאשר תעשינה הדבורים. אפשר שהמשיל האמורי לדבורים, כי אלה לא ימתינו עד שישיט אדם ידו בכוורת רק תכף בקרבו אל מקום תחנותם, יצאו גדודים גדודים לקראתו. גם להיות שארץ ישראל ארץ חמדה וטובה ועליה נאמר ארץ זבת חלב ודבש, המשיל יושביה ונוחליה בעת ההיא לדבורים השומרים הדבש, וביאור הסורי והערבי שזכר בעל בוצר עוללות אין לו שחר, כי האמורי לא היה רוצה לקחת מאומה מיד ישראל, אבל להפך.
קריאה במקור
אם למקרא · דברים · פרק 1 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כאשר תעשינה הדבורים. יש מי שכתב שנקראו דבורים לרמוז על הנהגתם, וכלכלתם בחכמה בתבונה ובדעת בטכסיסי המדיניות על פי ההרגש הפנימי instinct הנטע בם מלשון ידבר עמים תחתינו, ובלשון חכמים דבר אחד לדור ואין ב' דברים לדור.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5