קריאה במקור

אם למקרא · במדבר · פרק 23 · פסוק 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מה אקב לא קבה וגו'. שרש זעם קשה להולמו בענין קללה, ומזה נדחק רשב"ם לפרש לא זעם ה' אותם, לא הכעיסם כדכתיב והעם אשר זעם ה' עד עולם שהקב"ה זעם אותם לשון הכעיס אחרים — וראוי להעיר כי שרש נקב בעברי לו שתי ההוראות ענין הדיבור והקריאה- וענין הקללה — לא כן זעם שלא מצאנוהו אלא להורות על הקללה — ובשני לשונות זעם כולל ההוראה הראשונה, רוצה לומר הקריאה, בלשון ערבי זעם ובלשון אשור הקדמון מצ'עמי כאשר מצא כתוב הח' Oppert. Etudes Assyriennes בכתיבות בורסיפא (הוא בורסיף לרבותינו ז"ל) ויתכן לומר שבפי בלעם שבא מארם היו שני השרשים נקב וזעם כוללים שני ההוראות גם יחד, ומשתמש בשניהם כדרך המשוררים הקדמונים דרך צחות להשתמש בשרש אחד לשתי הוראות כמו שמצינו בספרי הנביאים לרוב מאד, ויהיה אקום ואזעום לענין קללה וקבה וזעם ענין דיבור וביאור, וזה פירושו מה אקלל מי שלא נדבר לי מאת ה' לקלל ומה אזעום ר"ל מה אקלל מי שלא נתיחד ונתפרש מאת ה' לקלל, והמאמר הזה מקביל לכל אשר התרה הוא עצמו בשלוחי בלק הדבר אשר ישים אלהים בפי אותו אשמר לדבר, וכן היכול אוכל דבר מאומה וגו', וכן ודבר מה יראני והגדתי לך, וכן בסוף וישם ה' דבר בפי בלעם וז"ש מה אקב מי שלא קבה אל כמו אשר נקבו בשמות — ולא מצינו בכל המקרא להוראה זו זולת פעם אחת במשלי, ומחובר עם שרש נקב כשלפנינו (משלי כ"ד כ"ב) והוא אומרו אמר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים — ובלשון ערבי יצ'עי יקרא גם יקלל ואולי הוא שרש זעם שבא בעברי בתוספת המ"ם כנהוג באיזה שרשים-והפך זה מצינו שרש קרא ישמש לענין קריאה ולענין בחירה וברכה הפך נקב שענינו קריאה וקללה — ומזה קרואי העדה הנבחרים שבעדה, והראוי להעיר מה שכתב מאקרוביו בספר סאטורנאליא (II.275.) על פעל לאודארי בלשון רומי. LAUDARE signifie en vieux langage nommer, appeler. C' est ainsi que dans les causes civiles on dit ACTOR LAUDATUR. ILLAUDATUS a presque le sens d' illaudabilis, c' est a dire qu' on ne doit jamais nommer. C' est ainsi qu' autrefois il fut decrete par les etats de l' Asie assemblee, que le nom de celui qui avait ineendie le temple d' Ephese ne serait jamais prononce
וכן יש להעיר על שני פעלים בלשון לאטין Leggere — Eleggere וכבר העיד חכם איטלקי שבפי הרומיים היו משמשים להוראה אחת. — Perticari. Dei scrittori del trecento. p. 71.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Livorno, 1862-1863
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5