אם למקרא · שמות · פרק 2 · פסוק 10

משה. דעת החוקר Renan שעניינו בלשון מצרי בן Hist. des lang. Semite l. p. 199 — ואם כנים הדברים אין סתירה ממה שמצינו כי מן המים משיתיהו, שכן דרך כותבי הקדש להרכיב טעמים רבים על שם אחד, והארכתי בזה בשמות בני יעקב, ע"ש, ובאמת שהמקרא יסייענו כי סמך ותהי לה לבן לו תקרא שמו משה- וכיוצא בו ראו-בן עיין עליו, וכן נינוס מיסד נינוה מלשון נין — ונקראת העיר נינ-נוה כלומר, עיר הבן, וכן נון אבי יהושע, ובשם הבל כתבנו דעת אופרט Oppert שהוא בן בלשון אשור, וכיצד נוכל להתעלם מדברי חכמי הקבלה האומרים כי משה הוא הבל, ושניהם לבדם מצאנו בכתבי הקדש קרויים בשם בן סתם — וראיתי בבכורי העתים (לש' תק"ץ די"ח) מי שרצה להוכיח כי משה הוא הידוע בשם טיפון Typhon למצרים ואין לנו כעת לחקור הכנים הדברים אם לא, רק זאת אעיר במה שכתב שם "ועל מה שנתנו לטיפון שערות אדומות כבר מצאנו מן הקדמונים. Artapanus. apud. Eusebium מי שכתב כן על מרע"ה (ר"ל שיהיה אדום) בשגם אנחנו לא נדע מאין הוציאו הודעה זאת ע"כ, ואלו התבונן בספר הזהר שהיה לשמצה בעיני ילדי הזמן יבין את זאת, כי ראיתי שם דבר נפלא ראוי להוציא ממנו תולדות יקרות, דאיתא שם (ח"א דכ"ח) בשר דמשה סומק, ועליה אתמר פני משה כפני חמה, ולמוד מזה, א', ראיה להשערת הכותב, שהמצרים הלבישו חיי משה בספור טיפון, ב', והיא העולה על כלנה כי משם בא'רה אמתת ספר הזהר וקדמותו, כי לא נשמע כזה בכל ספרי חכמינו זולת הזהר רק בספרי הקדמונים כארטאבאן ואיאוסיביו מצאנוהו, וא"כ מנין שאב כותב הזהר אם לא מהאנשים המספרים כזאת, ומהזמן שהיה דבר זה שגור בפני בני אדם, ואיזה? זה זמן איאוסיביו וארטאבאן שהוא זמן רבותינו התלמודיים, ולדעתי דבר זה, הוא מעין הידיעות הפנימיות שנתפרסמו על ידי הולכי רכיל, והיו שגורים בפי הבלתי בקיאים שלא ידעו שחרם ומכללם ארטאבאן ואיאוסיביו, ועיין מ"ש ע"פ ותרא אותו כי טוב הוא בסופו ובשאר מקומות.

[השמטה: ותביאהו לבת פרעה. בש"ר פ"א וכן בת פרעה מגדלת מי שעתיד ליפרע מאביה, ואף מלך משיחנו שעתיד ליפרע מעשו יושב עמהם במדינה וכו' וכו' ע"כ, וזה מקביל למאמרם בתלמוד והיכא יתיב? אפתחא דרומי וכתבתי זה לפי שראיתי מי שרצה לפרש דאפתחא דרומי לאו היינו העיר הגדולה רומי, אלא ר"ל בפתח לצד דרום — ודברי המדרש יכריחונו בחזקת היד להחזיר הכוונה ליושנה ר"ל פתח עיר של רומי ממש.]

[השמטה: ותקרא שמו משה. עיין מ"ש בספר על השתוות ס' הזהר עם עדות ארטבאן על היות בשר משה אדום, ועתה אני רואה כי תאר זה שנתאר משה בפי ארטבאן הוא נבלע בתוך שאר תארים הראוים למשה כפי עדות רבותינו התלמודיים, וזה ממה שיוקיר עדותו של ארטבאן ביתר שאת הוא היה אומר ll etait GRAND ROUX ayant la tete couverte d' une epaisse chevelure blanche, et son aspect etait venerable. Artapan. apud. Eus. Prep. Ev. ed. Paris. vol. ll. p. 35. וראה בעיניך

א' אומרו גדול מקביל למ"ש ז"ל חכם גבור ועשיר וכלם ממשה גבור מנין ויקם משה את המשכן וכתיב עשר אמות ארך הקדש.

ב' אדום הוא אשר דברתי אליכם משם הזהר ועדות יקרה לכל באי עולם על קדמותו, עיין בספר — וקרוב אליך הדבר מאד להשוות עדות ארטבאן והזהר לדברי רבותינו האומרים פני משה בפני חמה, ובתלמוד מ"ט האי שמשא סומקתי היא.

ג' ואדמימותו של משה יסייע לסברת האומרים שהוא טיפון המצרי, ויש גלוים אחרים בדברי חז"ל ע"פ ראו כי רעה נגד פניכם, עיין הערתי על עזאזל.

כי מן המים משיתיהו. לדעת פילון בחיי משה נקרא כן על שם המים הנקראים בשם מצרי מוש Mos, ויתכן ליישב הכתוב על פי פירושו שנכללו בשם משה שני הרעיונים גם יחד המים והמשיה מהן וזה שאמר כי מן המים משיתיהו, ושניהם גם המים גם משיתיהו נרמזים בשם משה. וזכור מה שהודעתיך פעמים רבות, כי שמות התורה יש בהם הוראות וכוונות אחרות מלבד אותן שנרמזו בפירוש וגם זה כאחד מהם.]