אל אלהי הרוחות לכל בשר. באו בפסוק זה הרוח והבשר נבדלים וכמעט מתנגדים זה לזה וזה לאות. א', כי לדעת התורה האדם מורכב מרוח ובשר, והרוח הוא כללות ועצם הכחות השכליות והרצוניות ועל כן הזכיר ה' בשם אלהי הרוחות כי הוא בראם והוא יודע מחשבות כל א' וא' עד היכן הגיע חטאו. ב', שאין הכוונה בשם רוח הרצון או השכל גרידא מבלי השקפה למקורו אם חמרי אם רוחני באמת שאם כן לא יתכן לומר על זה אלהי הרוחות וליחד שם האל על מקרה אחד במקרי החומר ואם הוא הנכבד שבהם, אם לא נאמר שהוא עצם עומד בעצמו שאז יתכן לומר עליו אלהי הרוחות ונהפוך הוא כי עליו יאות ליחד את השם יותר מהבשר, כי הוא יותר קרוב אליו. הג', אומרו לכל בשר למ"ד לכל כמו לתת לאיש כדרכיו כלומר אתה שהוא אלהי הרוחות ויודע רוח כל אחד ואחד על כן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף ?
קריאה במקור
אם למקרא · במדבר · פרק 16 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1862-1863
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001100338/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c99fd1272e5e62b4567d24be94b70f75a2c8d118a0c4c418e10fcbfea9febb5