אם למקרא · בראשית · פרק 47 · פסוק 20

כי מכרו מצרים וגו'. ראיתי ונתון אל לבי פעמים אין מספר, כי האמונות וההלכות הנמסרות מפה לאזן בתושבע"פ השאירו אחריהם בכתב מפורש רמז ורושם הנכר בנתוח והוראת המלות הבאות בכתבי הקדש ודנתי גזרה שוה משאר לשונות אשר עליהם כל רואיהם יאמרו כי זה הדרך ילכו לאסוף בחדרי משכיות השמות והפעלים שרשי האמונות והדעות והמנהגים אשר היו לכבוד או לשמצה אצל האומה המדברת אותו לשון, והרי זה פתח פתוח, לדעתי לא כבשוהו עדיין הולכי נתיבות החקירה לתור להם מנוחה במציאות תורה שבעל פה, ובזכרונותי אלה העליתי על ספר קצת מהם, וזאת אשר לפני אחת מהנה לא נעדרה כי הלא ידענו כי המסירה אחת מדרכי ההקנאה והחשובה שבכלם, וע"י זוכה הקונה במקחו ונגמר המכר, ועתה גשי הלום וראה בעיניך כי בשרש מכר נרמזה הפנה הזאת, כי מכר משמש לשני ענינים, האחד מכר כמשמעו, והשני מסירה, כמו אם לא כי צורם מכרם, וקרוב לו מגר כמו מגורי אל חרב, ראה ג'יזיניוס שרש מגר.