קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 21 · פסקה 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואתה תבער. מניין למומתין בסייף שהוא מן הצואר, ת"ל ואתה תבער הדם הנקי מקרבך, הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה, מה עגלה ערופה מן הצואר אף כל שופכי דמים מן הצואר סוובע"ע כתיב וערפו וילפינן עריפה עריפה מחטאת העוף דכתיב ביה ממול ערפו, והנה לא נתבאר באיזה אופן הוקשו, ומה הכרח להיקש זה, ונראה דיש חוסר ענין ודברים בדרשה זו, וצ"ל נאמר בכל שופכי דמים ובערת הרע מקרבך ונאמר בעגלה ערופה ואתה תבער הדם הנקי מקרבך, מה בעור מקרבך שבע"ע מן הצואר אף בעור מקרבך דבכל שופכי דמים מן הצואר, ולפי"ז ילפינן זה מזה בגז"ש כנהוג, וראיה מפורשת לפי' זה נראה לי מירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ג מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה, יכול יטלנו מבין האגפים, נאמר כאן ובערת הרע מקרבך (י"ט י"ט) ונאמר להלן בעגלה ערופה ואתה תבער הדם הנקי מקרבך מה להלן התזת הראש אף כאן התזת הראש, ע"כ, הרי מבואר מפורש דבדרשה כהאי גונא ילפינן בגז"ש בעור בעור, ודו"ק.
והנה מפרש עוד בגמרא, אי מה להלן בקופיץ וממול עורף, אמר רב נחמן, אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה, כלומר שימות מהר והיינו בסייף ומצד הסימנים, ואמנם מאותו הפסוק לבד לא היינו שומעין דדוקא מן הצואר, משום דאם יתחב סכין בלבו הוי ג"כ מיתה מהירית, אלא דעיקר ילפינן מעגלה ערופה כמבואר, ורק שלא נילף שיהיה בקופיץ וממול עורף מצרפינן גם הדרשה ואהבת לרעך כמוך, וע"ע מש"כ לעיל בפסוק ובערת הרע מקרבך (י"ט י"ט) השייך לענין זה.
.
(כתובות ל"ז ב')
2
ואתה תבער. נערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג יהרג, דכתיב ונכפר להם הדם, ואע"פ כן – ואתה תבער הדם הנקי מקרבך סזמדייק דאחרי שכבר נתכפר למה זה מצוה עוד ואתה תבער וכו', אלא מרמז דאע"פ שנתכפר בכ"ז צריך לבער הרע כשנמצא, והנה בגמרא שלנו (סוטה מ"ז ב') ילפינן ענין זה מדרשה אחרת מפסוק דפ' מסעי ולארץ לא יכופר לדם כי אם בדם שופכו, וע' כתובות ל"ז ב', אבל ברמב"ם ורש"י בפסוק זה באה דרשה זו שלפנינו מירושלמי, וצ"ל דמה שבחרו בדרשה זו אע"פ דבעלמא תפסינן כבבלי נגד ירושלמי, וגם הפסוק דפ' מסעי מוקדם בתורה, יען שהפסוק שלפנינו הוא בענין אותה הפרשה וכדרכם בכ"מ.
ועיין ברמב"ן כאן בשם הרמב"ם במו"נ בעיקר טעם ותכלית העגלה ערופה הוא כדי שעי"ז ידברו רבים מזה ואפשר שמתוך כך יתגלה הרוצח, עיי"ש בארוכה. ויש להעיר כי להדברים הנכוחים האלה יש למצוא מקור בתרגום יונתן בן עוזיאל כאן, אף שדבריו באו בציור מליציי וז"ל, ומן יד נפקין נחיל דמורנין מגו פרתא דעגלתא נגדין ואזלין עד אתרא דקטולא תמן וסלקין עלוי ואחדן בי דינא יתיה ודיינן יתיה, עכ"ל. הנה צייר את הקלא דלא פסיק בנחיל של מורנין – תולעים ההולכים ומתפשטים וחודרים בכל המחבואים הנעלמים מעיני איש, והדברים מאירים.
.
(ירושלמי סוטה פ"ט ה"ו)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad