ואכלתם ישן נושן. מלמד שכל המיושן מחבירו יפה מחבירו, ואין לי אלא דברים שדרכן ליישנן, דברים שאין דרכן ליישנן מניין, ת"ל ישן נושן מכל מקום כבפי' רשב"ם דמשמע הישן יאכלו ויניחו החדש להתיישן, עכ"ל. ולדעתי צ"ע לפי"ז הלשון כל המיושן מחבירו דמשמע ששניהם ישנים אלא דחד מינייהו מיושן טפי, ולו"ד י"ל דדייק מדכתיב ישן נושן תרי זימני משמע דכל היותר ישן יותר טוב. וכלל הענין שבא לרמז עוד ברכה אחרת על קיום הפירות שלא ירקיבו ויופסדו אלא יהיו שמורים, ומזה ממילא מבואר שהישן טוב מן החדש, שלכן יאכלו הישן וימכרו החדש. והדברים שדרכן ליישנן, כגון חטה ויין שאין נפסדין ודברים שאין דרכן ליישנן, כגון מיני פירות שמרקיבין.
. (ב"ב צ"א ב')
וישן מפני חדש תוציאו. מלמד שהיו אוצרות מלאין ישן וגרונות מלאין חדש והיו ישראל אומרים האיך נוציא זה מפני זה כגכי אע"פ שישן טוב יותר, בכ"ז יוכרחו להוציא הישן מהאוצרות מפני שאין מקום פנוי באוצרות והחדש מוכרח לשומו באוצר כדי שיתייבש.
[שם שם]