מנחה בלולה בשמן. תניא, מניין לאומר הרי עלי ששים ואחד עשרון שמביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד, שנאמר מנחה בלולה בשמן, אמרה תורה, הבא מנחה שיכולה להבלל טובאור הענין, כי כפי שידוע הוי שיעור מנחה עשרון סולת ולוג שמן, וקי"ל מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון ומביא כולן בכלי אחד בשיעור לוג שמן לכל עשרון, אבל המתנדב ס"א עשרון סולת מביאן בשני כלים, אע"פ שמביא לכל עשרון לוג עכ"פ כל שהסולת רב מששים עשרון אינו יכול לבלול הסולת כולו עם השמן בכלי אחד יפה, וכדמפרש, וטעם זה הוא מדברי ר' שמעון, ולחכמים טעם אחר בדבר.
. (מנחות ק"ג ב')
איש כאחיו. תניא, מניין שאין חולקין מנחות כנגד זבחים, כנגד מנחות, כנגד עופות, ת"ל לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו יזר"ל שלא יאמרו הכהנים של בית אב אחד לחבירו טול אתה חלקי במנחה ואני אטול חלקך בזבח, וכן בחיליפי מנחות שונות ובקרבנות העוף, ת"ל לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו, ומבואר מאריכות הלשון שהקפיד הכתוב על מנחה זו ממש שתתחלק בין כולם, וממילא הוא הדין בכל הקדשים.
יכול יחלקו בקדשים קלים ת"ל איש כאחיו וסמיך לי' אם על תודה יקריבנו יחוס"ל מקרא נדרש לפניו, ר"ל שגם בתודה שהיא קדשים קלים יחלקו איש כאחיו.
. (שם שם א')