ברוך אתה בבאך וגו'. רב אמר, ברוך אתה בבואך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך זפירש"י וכש"כ ודאי, עכ"ל. אבל בסנהדרין ק"ג א' פירש וז"ל, בשעה שאדם בא מן הדרך קשה לו כשימצא את אשתו ספק נדה יותר מנדה ודאית, שעל ספק הוא מיצר ויצרו תקפו ואומר טהורה היא ועל חנם אני מונע, עכ"ל. ופי' זה מסתבר יותר, דלפי' הראשון הול"ל סתם שלא תמצא אשתך נדה, דמאי נ"מ ספק או ודאי כיון דכך וכך אסורה היא. ועיין תוס' סוטה כ"ח א' ד"ה מה ת"ל.
, וברוך אתה בצאתך – שיהיו צאצאי מעיך כמותך חוי"ל הבאור עפ"י מ"ש בתענית ה' ב' משל לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב וצמא ועיף ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו, אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצלו, וכשהלך אמר, אילן אילן במה אברכך, אם בפירות מתוקים הרי פירותיך מתוקים וכו' אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך, וה"נ מכיון שכל הברכות נתפרשו כאן בא עוד לשון זה להורות גם על ברכה זו שיהיו צאצאיו כמותו.
, ור' יוחנן אמר, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך – שתהא יציאתך מן העולם כביאתך, מה ביאתך לעולם בלא חטא אף יציאתך מן העולם בלא חטא טעיין מש"כ לעיל בפסוק ג' סוף אות ה' בבאור עיקר הענין שראו רב ור' יוחנן לדרוש פסוקים אלו, ובפרט דרשה זו י"ל עוד דקשה להו לשון הפסוק משום דלפי פשוטו היה צריך לכתוב מקודם ברוך אתה בצאתך ואח"כ ברוך אתה בבואך, שהרי אדם מתחלה יוצא מן הבית לשדה ושוב הוא שב ובא אל הבית וכמש"כ יצא אדם לפעלו וגו', לכן דריש באופן כזה שהכניסה היא קודם ואח"כ היציאה, ולפי"ז י"ל דגם הלשון ארור אתה בבואך וגו' יתפרש בענין כזה דכמו בואך בלא מצות כך צאתך בלא מצות.
.
(שם שם)
(שם שם)