קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסקה 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מן התבואה ישן. מהו ישן, רב נחמן אמר בלא רצינתא, ורב ששת אמר בלא שריפא קיבי"ל דדייק דהלא תבואה ישנה בכלל אינה למעליותא, והכתוב הלא מרצה שלא יגרע להם דבר מטובתם, ולכן דרש רב נחמן שבא לרמז שלא יתגדלו בה תולעים המרקיבים את התבואה ורב ששת דריש בלא שדיפא, כלומר שמתחממת התבואה ואין יכולה להתיישן, ובגמ' מביאים לזה ולזה, והאמת הוא שדברי שניהם קיימין שלא יהיה בהתבואה פחיתות לא בזה ולא בזה. .
(ב"ב צ"א ב')
2
עד בוא תבואתה. תניא, יכול יהיו ישראל מצפין לחדש מפני ישן שכלה או מפני שהוא רע, ת"ל עד בוא תבואתה – עד שתבא תבואה מאליה קיגעיין מש"כ בדרשה הקודמת, ור"ל שתתבשל התבואה יפה ולא יהיו צריכים להקדים קציר ולעשות קליות .
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad