אז ישיר. א"ר מאיר, אז ישיר משה. שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחית המתים מן התורה אדכל מקום שנאמר לשון עתיד אף דיש לפרשו גם על לשון עבר, כמו אז יבדיל משה שלש ערים (פ' ואתחנן), אז יבנה יהושע (יהושע ח׳:ל׳) זה הוא רק בדבר ההוה תמיד ונופל בו לשון עבר ועתיד, משא"כ בדבר שלא היה אלא לשעה הול"ל אז שר, ולכן דריש מדכתיב ישיר שרמז הוא שישיר לעתיד לבא, וכעין הלשון בתהלים אז ימלא שחוק פינו שדרשוהו על לע"ל. . (סנהדרין צ"א ב׳)
משה ובני ישראל. אמר ר' יהודה בן פזי בשם רבי, הן נקרא ולא נבעת במלשון בעתה ופחד, ור"ל האיך נקרא ולא תאחזנו פחד, כדמפרש, ויש גורסין ילא נבהת והוא מלשון בזיון כתרגום והחזיקה במבושיו – בבית בהתתי', ור"ל האיך נקרא ולא נבוש וכדמפרש. , לרעה כתיב (פ' שלח) ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו, ולטובה כתיב אז ישיר משה ובני ישראל גר"ל לרעה במעשה מרגלים נתעוררו מעצמם לבכות, וכאן בקריעת ים סוף שרו ישראל אחר שעוררם משה בשירתו ומעצמם לא נתעוררו. . (ירושלמי שקלים פ"א ה"א)
לאמר. דרש ר' עקיבא, מה ת"ל לאמר, מלמד שהיו ישראל עונין אחר משה על נל דבר ודבר, כקורין את ההלל דשאין דומה לשאר לאמר שבתורה שענינו שהקב"ה מדבר למשה שיאמר לישראל אבל כאן אין לומר כן, ולכן דריש שהכונה שמשה אמר אשירה לה' והם עונים אחריו כדבריו, משה אמר עזי וזמרת יה והם אומרים אשירה לה', וכן כל פסוק ופסוק, ועיין בתוי"ט פ"ה מ"ד דסוטה. . (סוטה ל׳ ב׳)
כי גאה גאה. אמר ריש לקיש, מאי דכתיב אשירה לה' כי גאה גאה, שירו למי שמתגאה על הגאים, דאמר מר, מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהם והקב"ה מתגאה על כולם ועל העולם כולו הדריש כפל הלשון כי גאה גאה, כמו כי גאה על גאה, וכדמפרש. . (חגיגה י"ג ב׳)