קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 34 · פסקה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ולא קם נביא וגו'. כתיב (קהלת י״ב:י׳) בקש קהלת למצוא דברי חפץ, בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא בישראל כמשה כהבגמרא כאן איתא עוד, בקש קהלת לדון דינים שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה, יצתה ב"ק ואמרה לו, וכתוב יושר דברי אמת, עפ"י שנים עדים יקום דבר, ובמ"ר במקומו איתא עוד, בקש לעמוד על מתן שכרן של מצות ושל תורה, אמר ליה הקב"ה, וכתוב יושר דברי אמת, כבר כתבתי על ספר הישר (תהילים ל״א:כ׳) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, (ישעיהו ס״ד:ג׳) עין לא ראתה אלהים זולתך. ועוד שם במ"ר, בקש קהלת לעמוד על קץ הגאולה וכו'. והנה בכל אלה השלש בקשות י"ל דסמיך הדורש על הלשון חפץ דכתיב כאן בקש קהלת למצוא דברי חפץ, ובכל אלה הענינים, בענין דינים שבלב כתיב (ישעיהו נ״ג:י׳) וחפץ ה' בידו יצליח, וזהו בקש שיצליח ה' חפצו בידו לעמוד על האמת, ובענין מתן שכרן של מצות ושל תורה כתיב [במצות] (ירמיהו ט׳:כ״ג) כי באלה חפצתי נאום ה', ובתורה כתיב (משלי ח׳:י״א) וכל חפצים לא ישוו בה, ובקץ הגאולה כתיב אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (שיר השירים ב׳:ז׳), אבל כאן בענין דרשה שלפנינו שבקש להיות כמשה לא נתבאר מניין לי' רמז לזה בזה הפסוק. וי"ל עפ"י מש"כ במשה שאמר להקב"ה הודיעני נא את דרכיך, וידיעה זו מכונה בשם חפץ כמש"כ (ישעיהו נ״ח:ב׳) ודעת דרכי יחפצון, וכ"כ (איוב כ״א:י״ד) ודעת דרכיך לא חפצנו, ומכיון דכתיב שבקש למצוא דברי חפץ סמך שרצה לדעת דרכי ה' כמו משה, והוי סמך דרשה זו מעין הסמיכות בדרשות שהבאנו, דדריש לשון חפץ דכתי' בהבקשה ובאותו ענין.
ויש להעיר מה שנוגע מאגדה זו לדינא דלא נימא שאפשר שיקום נביא גדול או ב"ד מופלג ממשה ויבטל איזו תקנה או גזירה שתיקן והנהיג משה, כמו דקיי"ל שב"ד הגדול מחבירו יכול לבטל דברי ב"ד חבירו [ואפשר לומר דהיינו הדברי חפץ שביקש קהלת] על זה אמר הכתוב שזה דבר הנמנע שלא קם נביא בישראל, כלומר שאין לך במציאות גדול בחכמה ובנביאות ממשה רבינו ואפילו שוה לו, ולכן ממילא כל מה שהנהיג ותיקן משה רבינו אמת וקיים לעד ולעולמי עולמים.
.
(ר"ה כ"א ב')
2
בישראל כמשה. בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומנו – בלעם, משל למה הדבר דומה, לטבחו של מלך שיודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שלחנו כוכלומר שידיעתו של בלעם בדעת עליון היתה מערך ידיעת הטבח הוצאת שולחן המלך, שהיא ידיעה פשוטה וגסה, משא"כ ידיעת משה היתה בבחינת אוהבו ואיש סודו של המלך. –
ונהירנא כי בהסתופפי בצל אולפנא רבתא דק' וואלאזין שמעתי שם בשם הגאון ר' חיים מוואלאזין ז"ל הסבר נמרץ לדרשה זו עפ"י משל לנשר ועטלף ששניהם יודעים עת זריחת השמש וביאת השמש, אך מנקודת הראות שתי הקצוות שונות תכלית שינוי זמ"ז, כי כידוע מטבע הנשר, שאוהב קרני השמש הוא ובלילה עיניו כהות מראות, וכנגד זה העטלף ימצא קורת רוח רק באישון לילה ואפילה, ומתיירא הוא מפני אור היום, ולכן כשתזרח השמש יודעים שניהם, אבל תכלית ידיעתם שונה, כי הנשר יודע כדי להקיץ ולראות אור וחיים, והעטלף יודע כדי להטמן ולהחבא, וכנגד זה כבוא חשכת הלילה יודעים ג"כ שניהם, אבל הנשר יודע כדי להחבא והעטלף כדי להקיץ.
וציור זה מקביל לידיעת משה ובלעם את דעת עליון, כי אז בעת ששרתה עת רצון להשפיע אורה וברכה לעולם אז נתעוררה נבואת משה וכוון את השעה לחלות פני עליון לתכלית זו, ואף בלעם ידע העת ההיא, אבל נתחמק ועבר בעת הטובה ההיא וכבש נבואתו כמו העטלף, וכנגד זה לעת נסתמו צנורות האור והשפעת הטובה ומקומם לקחו רוח כהה וזעם וקצף על ישראל, אז נתעורר בלעם עם נבואתו לפעול באשר יכול, אבל משה רבינו בידעו עת רעה ההיא, נתחמק ועבר וכבש נבואתו עד יעבור זעם. ומבואר לפי"ז שאמנם שניהם ידעו לכוין דעת עליון, אבל זה פירש לאור וזה – לחושך, והבאור יקר ונכבד מאוד.
[ספרי].
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad