קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסקה 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ותם לריק כחכם. זה המשיא את בתו ונותן לה ממון הרבה ולא הספיקו שבעת ימי המשתה לצאת עד שמתה בתו, נמצא קובר את בתו ומאבד את ממונו לבשהבעל זוכה בנדוניא. ועיין בתוס' כתובות מ"ז ב' ד"ה כתב לענין המבואר בגמרא שם, שאם כתב האב לבתו פירות וכסות וכלים ומתה, לא זכה הבעל בהם, ולפירש"י שם איירי באירוסין ולפי ר"ת איירי אפילו בנשואין אם מתה מיד, משום דאזלינן בתר אומדנא, שלא כתב לה אלא על מנת שתהנה בתו, ודרשה זו דתו"כ אתיא כר' נתן דלא אזיל בתר אומדנא, עיין בסוגיא. ובאור אומדנא בכלל בארנו בפ' ויקרא (ה' א').
ודע דכלל דרשה זו צ"ל דהיא דרשה אגדית ואסמכתא, משום דאי דרשה גמורה היא, הרי מבואר מכאן דהבעל יורש את אשתו מן התורה, ובאמת משמעות הסוגיא דכתובות פ"ה א' דירושת הבעל הוי מדרבנן וכן דעת רוב הפוסקים כמבואר לפנינו בפ' פנחס. –
והנה על סמך מקרא זה ודרשה זו תיקן רבינו תם ויתר חכמי צרפת שאף אם כבר נתן האב הנדוניא אם מתה האשה או האיש תוך שנה ראשונה בלא ז"ק חוזר הכל לאב או ליורשי המת, ועוד נתקנו בענין זה תקנות שונות, ועיין באה"ע ס"ס נ"ג. ובמדינתנו בחבל ליטא ופולניא נוהגין בתי דינין בקהלות עתיקות לדון במקרים כאלה, שעד שלש שנים יוחזר הכל אף הבגדים של האשה לנותני הנדוניא וליורשיהם, וכן להיפך, ואחר שלש שנים עד חמש שנים מגיע לו מחצה, ומקובלת תקנה זו ע"פ יסודי תקנת ועד הרבנים בעיר סלוצק בשנת תקכ"א, ובא זכרונה בפנקסים עתיקים.
.
(תו"כ)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad