לאל העונה אותי. א"ר יוחנן, בל מקום שפקרו הצדוקים תשובתם בצדם, הם פקרו בפסוק כי שם נגלו אליו האלהים (פ' ז') מה כתיב בתרי' לאל העונה אותי בר"ל הם פקרו במה דכתיב הפעל המוסב לשם ה' בלשון רבים, שם נגלו, ותשובתם בצדם, שבאותו הענין עצמו כתיב גם בלשון יחיד, לאל העונה אותי, ומה דכתיב פעם בלשון רבים הוא משום דכן דרך הגדולה והכבוד, וכמו במלך בו"ד שמדבר בלשון רבים וכמש"כ בארוכה בר"פ בראשית. . (סנהדרין ל"ח ב')