זאת תורת. תורת – לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר שיצא, יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני יצא, ת"ל זאת קופירש"י תורת משמע תורה אחת לכולן [ובאור משמעות זו כתבנו לעיל ריש פרשה זו] וזאת משמע מעוטא, ומאחר שאחד מרבה ואחד ממעט מסתמא מרבה דעני יוצא בקרבן עשיר דמעלין בקודש, וממעט דאין עשיר יוצא בקרבן עני שאין מורידין בקדושה, עכ"ל. ולא ידעתי למה צריך לסברא זו, תיפק ליה דהא דעשיר אינו יוצא בקרבן עני מפורש בקרא ואם דל הוא, דמבואר מפורש דוקא דל ולא עשיר, וי"ל דאיצטריך לדיעבד וכדמשמע הלשון עשיר שהביא.
. (כריתות כ"ח א')
בטהרתו. מצורע שהביא אשמו והעשיר [או עשיר והעני], ר' יהודה אומר הכל הולך אחר האשם, דכתיב אשר לא תשיג ידו בטהרתו, דבר המכשירו קזר"ל אם בשעת הקרבת האשם היה עני ואח"כ העשיר, אפ"ה משלים קרבן עני דהיינו שתי תורים וכו', ואם בשעת הקרבת האשם היה עשיר ואח"כ העני צריך להשלים הקרבן עשיר דהיינו שלשה עשרונים סולת וכו', וצ"ל דזה דוקא שהכין מקודם, דאל"ה לא שייך שיביא אחר, שהרי דל הוא ואין ידו משגת, וע"ע השייך לענין זה בנדה ע' א', ומה שהוספנו במוסגר או עשיר והעני כ"ה במשנה י"א פי"ד דנגעים.
. (כריתות ט' ב')