אלה בני לאה וגו'. אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב וגו' ואת דינה בתו, תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים, מכאן אמרו, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה – יולדת זכר חנראה פשוט דעיקר הענין הי' ידוע לחז"ל שכן הוא ע"פ הטבע, משום דהכל הולך אחר הכח האחרון, ולכן אם האיש מזריע תחלה נגמר כחו מקודם והיצירה הולכת אחר הכח האחרון שהוא זורע שלה ולכן יולדת נקבה, וכן להיפך, ורק ע"ד רמז וסימן סמכו זה על לשון פסוק זה, וראי' מכרחת שאין זה לימוד גמור, שהרי בברכות ס' א' מבואר שדינה היתה בעבורה זכר וע"י תפלת לאה נהפך לנקבה, כמבואר לפנינו בפ' ויצא בפסוק ואחר ילדה בת, ולפי"ז שוב אין ראי' לזה ממה שכתב הכתוב ואת דינה בתו אחרי דבעבורה היתה זכר, אלא ודאי דרק רמז בעלמא הוא לדבר הנודע בטבע וכמש"כ. .
(נדה ל"א א')
(נדה ל"א א')