קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 18 · פסקה 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וחבר חבר. ת"ר, וחבר חבר, אחד חבר גדול ואחד חבר קטן ואפילו נחשים ועקרבים סבכריתות ג' ב' הגירסא ואפילו חובר לנחשים ועקרבים חייב, ובאור הדבר, דענין חובר בכלל הוא שמדבר בדברים שאינם לשון עם ואין להם ענין, והוא מעלה על דעתו בסכלותו שאותן הדברים מועילין עד שהם אומרים שהאומר כך וכך על הנחש או על העקרב אינו מזיק, והאומר כך וכך על האדם אינו ניזוק, ואין נ"מ בזה בין חובר על חיות גדולות ובין חובר על חיות קטנות ואפילו נחשים ועקרבים, והרבותא בזה נראה דאע"פ שחיות גדולות וכן נחשים ועקרבים הם מסוכנים ביותר והו"א משום סכנת נפשות להתיר ללחוש אולי יש קצת ממש בזה ויהיה לתועלת להציל מסכנה, קמ"ל דהכל בכלל איסור. .
(שם ס"ה א')
2
ושאל אוב וידעני. בעל אוב – זה פיתם המדבר משחיו סאפיתם בלשון יון באורו מגיד נעלמות, וקולו נשמע כאלו יוצא מתחת כתיפו וכבדרשה הסמוכה. , וידעני – זה המדבר בפיו סבומכניס עצם מן חי' ששמה ידוע בפיו, כבדרשה הסמוכה, ועושה מעשים זרים עד שיפול בנכפה ומדבר עתידות, והם דרכי עובדי כוכבים. , הם בסקילה והנשאל בהם – באזהרה סגאל תפנו אל האובות ואל הידעונים (פ' קדושים). .
(שם שם)
3
אוב וידעני. ת"ר, בעל אוב זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו, ידעני – זה המניח עצם ידוע בפיו והוא מדבר מאליו סדדרשה זו כלולה בדרשה הקודמת. ודע שכתב הר"י חגיז בס' עץ החיים דעתה קרוב לאחרית הימים שהתפשט האור האלהית על כל בשר וראה כל בשר כי אין עוד מלבדו, לכן האור הזה כבר הבקיע ומאיר ובא והטומאה כליל תחלוף וכבר גער ה' בשטן ונתבטלו כחות הטומאה אלו, וכל בעלי אומניות באלו ייבש ידם הכל סר יחדיו נאלחו ואין גם אחד אשר כח בידו לקסום ולכשף, והאמונה באלה כעת תקונן רק במוחי השוטים והתנוקות. .
(שם שם ב')
4
ודרש אל המתים. זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה סהוענין רוח טומאה שמכוון שיבא מת בחלום ויודיעו מה ששאל עליו. וע' ברמב"ם פי"א הי"ג מהל' ע"ז. –
ודע דמלשון פסוק הסמוך ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך יליף ר' יוסי בסנהדרין נ"ז ב' דבן נח מצווה על הכישוף, דכיון דענשם הקב"ה על זה ש"מ שהוזהרו על זה, דכלל גדול הוא אין עונשין אלא א"כ מזהירין, אמנם אנן קיי"ל דב"נ אין מצווה על הכישוף, ולא נחשב זה בין השבע מצות דב"נ, כנודע, וצ"ל דלדידן יתפרש הפסוק ובגלל הדבר הזה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך, מפני כי בכלל הקב"ה שונא כשפים וכמ"ש בחולין ז' ב' למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה, ולכן מורישם הקב"ה, אבל לא מפני שהוזהרו על זה.
.
(שם שם)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad