ותהיינה. תני, בנות צלפחד שקולות היו, שנאמר ותהיינה – הויה אחת לכולן יזהנה בפ' פינחס כתיב סדר שמות בנות צלפחד מחלה נעה חגלה מלכה ותרצה, וכאן מנויין בסדר אחר, ודרשינן שם לחד מ"ד דשם מנאן הכתוב לפי חכמתן, לפי ששם הציעו לפני משה דברי דת ודין בדבר ירושתן, וכאן מנאן לפי סדר שנותיהן, יען כי בכאן איירי בענין נשואיהן ודרך העולם שתנשא הבכירה לפני הצעירה, ומבואר מזה שלא היו כולן שוות בחכמה, אבל תנא דבי ר' ישמעאל לא ניחא ליה בזה, אלא ס"ל דשקולות היו, כלומר שוות בערך חכמתן, ולהורות דבר זה הקדים הכתוב במכוון פעם זו לזו ופעם זו לזו, וכמו שיש הרבה ענינים כאלה בתורה כמבואר במשנה כריתות כ"ח א' ולפנינו בכ"מ, כמו בפ' וארא הוא משה ואהרן הוא אהרן ומשה ללמדך ששקולין היו, ובפ' קדושים פעם הקדים בכבוד אב לאם ופעם אם לאב ללמדך ששקולין הם, והרבה כהנה, יעו"ש, –
ויש להביא ראיה לדעה זו דשקולות היו ממה שיש לדקדק בענין שמות בנות צלפחד שנזכרו בתורה שלש פעמים, ובכל מקום לבד הקדימה והאיחור שלא בסדר אחד כמבואר כאן, עוד זאת שינה הכתוב, כי פעם אחת עשה את האחת טפילה ותלויה בחבירתה ואת האחרת עיקר, ופעם להיפך, כי בפ' פינחס (כ"ו ל"ג) כתיב מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה, ושם (כ"ז א') כתיב מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה וכאן כתיב מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה, וידוע דו' הנוסף בשמות מורה על טפילת אותו השם להקודם, והיינו שהשם הקודם עיקר והשני הנזכר בו' הנוסף טפל לו, ולכי תידוק, הנה בכל השלש פעמים כתיב פעם שם האחת בלא ו' והשנית בו' ופעם אותה שהיתה כתובה בפעם הראשונה בלא ו' כתובה עתה בו' וזו שהיתה כתובה שם בו' כתובה עתה בלא ו' הנוסף, וכן בפעם השלישית החליף הסדר, עיין בזה, וכל אות שבתורה בא בדיוק נמרץ ובכונה מיוחדת, וי"ל שבא בזה להורות שכולן שקולות ושוות היו ולא היתה האחת טפלה לחבירתה וגם לא למחלה הבכירה מכולן שכתובה בכל פעם בראש, ודו"ק. .
(שם ק"כ א׳)
ויש להביא ראיה לדעה זו דשקולות היו ממה שיש לדקדק בענין שמות בנות צלפחד שנזכרו בתורה שלש פעמים, ובכל מקום לבד הקדימה והאיחור שלא בסדר אחד כמבואר כאן, עוד זאת שינה הכתוב, כי פעם אחת עשה את האחת טפילה ותלויה בחבירתה ואת האחרת עיקר, ופעם להיפך, כי בפ' פינחס (כ"ו ל"ג) כתיב מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה, ושם (כ"ז א') כתיב מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה וכאן כתיב מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה, וידוע דו' הנוסף בשמות מורה על טפילת אותו השם להקודם, והיינו שהשם הקודם עיקר והשני הנזכר בו' הנוסף טפל לו, ולכי תידוק, הנה בכל השלש פעמים כתיב פעם שם האחת בלא ו' והשנית בו' ופעם אותה שהיתה כתובה בפעם הראשונה בלא ו' כתובה עתה בו' וזו שהיתה כתובה שם בו' כתובה עתה בלא ו' הנוסף, וכן בפעם השלישית החליף הסדר, עיין בזה, וכל אות שבתורה בא בדיוק נמרץ ובכונה מיוחדת, וי"ל שבא בזה להורות שכולן שקולות ושוות היו ולא היתה האחת טפלה לחבירתה וגם לא למחלה הבכירה מכולן שכתובה בכל פעם בראש, ודו"ק. .
(שם ק"כ א׳)