ירא אלהים. א"ר יוחנן, גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם, דאלו באברהם כתיב כי ירא אלהים אתה, ובאיוב כתיב (איוב א׳:ח׳) איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע כגיש להעיר לפי מ"ש בעירובין י"ח ב' אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו, א"כ הלא אין ראי' דגדולה מעלת איוב מאברהם, יען כי באברהם נאמר זה בפניו ולכן נאמר לו שבח מועט, משא"כ באיוב שנאמר עליו שלא בפניו. ואף גם זאת אין הדבר מבואר ברחבה, שאמנם תהי' גדולה מעלת איוב ממעלת אברהם שהי' בחיר ה' ואוהבו כמש"כ (ישעיהו מ״א:ח׳) זרע אברהם אוהבי, ואמרו (נדרים ל"ב א') אין לך מתעסק במצות כאברהם אבינו, ועמד בכמה נסיונות והכניס בני אדם תחת כנפי השכינה ופרסם שם ה' ויחודו בעולם [ע"ל ס"פ כ"א] ועוד כמה וכמה ענינים נעלים שעשה, ואחרי כל אלה היתכן שתהי' מעלתו פחותה ממעלת איוב. וקרוב לומר דבדיוק נאמר הלשון גדול הנאמר באיוב וכו', ולא בקצור, גדולה מעלת איוב ממעלת אברהם, והכונה דממה שנאמרו באברהם תוארים מעט מבאיוב מזה ראי' שאברהם גדול מאיוב, והוא ע"פ מ"ש בברכות ל"ג ב' באחד שירד לפני התיבה ואמר האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והחזק והאמיץ והודאי והנכבד, והקפידו חכמים עליו משום דהי' במשמע שסיים לכולהו שבחיו של הקב"ה, אשר באמת אין להם גבול וקצבה, יעו"ש. ולפי"ז אחרי דבאיוב נפרטו כל מעלותיו י"ל דסיים הכתוב לכל שבחיו, משא"כ באברהם באו שבחיו בקצור, וזה משום דלפרוט כולם אין שיעור וערך, וא"כ מבואר דמזה שנפרטו הרבה שבחים באיוב, זה גופא מורה על גדולתו היתירה של אברהם, ודו"ק. וע"ע השייך לדרשא זו בדרשא הבאה. . (ב"ב ט"ו ב')
ירא אלהים. א"ר אבא, גדול מה שנאמר בעובדיהו ממה שנא' באברהם, דאלו באברהם כתיב כי ירא אלהים אתה, ובעובדיהו כתיב (מלכים א י״ח:ג׳) ועובדיהו היה ירא את ה' מאד כדעיין מש"כ בדרשא הקודמת. ונראה טעם השייכות וההשתוות מאברהם לעובדיה, משום דשניהם היו גרי צדק, וכ"מ במ"ר נשא ספ"ח דהתוארים יראי ה' נתייחסו ביחוד להם מפני שהיו גרים, וכמ"ש שם יאמרו נא יראי ה' אלו אברהם ועובדיה, וכעין זה צ"ל בענין ערך היחס שבין אברהם לאיוב [בדרשא הקודמת] מפני ששניהם חקרו באחדות ה' והשגחתו ועמדו על נקודת האמת וקדשו שמו הגדול יתברך. . (סנהד' ל"ט ב')