ביום השמיני עצרת. א"ר יוחנן, אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח כגקאי על ברכת שהחיינו, ועיקר הטעם הוא משום דשמיני של חג הסוכות הוא רגל בפני עצמו, משא"כ בשביעי של פסח שהוא מכלל חג המצות, והאמוראים בסמוך מסמכי זה אקראי.
, מאי טעמא, רב פפא אמר תנא כתיב פר התם כתיב פרים כדכל ימי החג קריבין פרים הרבה ומתמעטים והולכים אחד ליום עד יום השביעי שקריבים פרים שבעה ובשמיני פר אחד לבדו, ומוכח מזה שיום השמיני אינו מסדר שאר הימים, דאל"ה היה לו להקריב בו ששה אלא רגל בפני עצמו הוא.
, רב נחמן בר יצחק אמר, הכא כתיב ביום התם כתיב וביום כהכל ימי החג כתיב בהו וביום בו' החבור, וביום השני וביום השלישי וכו', אבל בשמיני כתיב ביום השמיני, הרי שחלקו הכתוב מהן ולא עשאו נוסף והמשך לראשונים.
, רב אשי אמר, הכא כתיב כמשפט התם כתיב כמשפטם כובכל הימים כתיב במספרם כמשפט ובשביעי כתיב במספרם כמשפטם, לפי שהוא סוף הרגל וגמר החג, לומר לך זהו משפטם של שבעת הימים, ובקרבנות שמיני במספרם כמשפט, עשאן משפט חלוק לעצמן, ומהאי טעמא מזכירין אותו בתפלה בשמו המיוחד שמיני העצרת, וגם לכמה ענינים נחשב כרגל מיוחד לבד לענין תשלומין דראשון כפי שיתבאר בדרשה הבאה. –
והנה בכל התירוצים לא יתיישב יפה הלשון הכא והתם, כי לפי משמעות לשון הכא והתם מוסב על שמיני של חג ועל שביעי של פסח, ובאמת המובן בכאן התם בשבעת הימים של חג עצמו, ומצאתי שבנוסחא ש"ס כת"י הגירסא בכולהו כתיב וכו' ובהאי כתיב וכו', והפי' בכולהו – בכל ימי החג, ובהאי – הפי' ביום השמיני, והיא גירסא יפה ומכוונה מאוד. .
(סוכה מ"ז א׳)
והנה בכל התירוצים לא יתיישב יפה הלשון הכא והתם, כי לפי משמעות לשון הכא והתם מוסב על שמיני של חג ועל שביעי של פסח, ובאמת המובן בכאן התם בשבעת הימים של חג עצמו, ומצאתי שבנוסחא ש"ס כת"י הגירסא בכולהו כתיב וכו' ובהאי כתיב וכו', והפי' בכולהו – בכל ימי החג, ובהאי – הפי' ביום השמיני, והיא גירסא יפה ומכוונה מאוד. .
(סוכה מ"ז א׳)