ויחגר אתו באבנט. ובצואה כתיב (פ' תצוה) וחגרת אותם אבנט, הא כיצד הדהלשון וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו משמע חגורתם של אב ובנים בסדר אחד זה אחר זה, שלא הפסיק בלבישת בגד בנתיים, והיינו שמקודם הלביש את אהרן עד חגירת האבנט ואח"כ הלביש את הבנים עד חגירת האבנט ואח"כ חגר באבנט את אהרן ואת בניו, משא"כ הלשון ויחגור אותו באבנט דכתיב כאן לאחר לבישת כל הבגדים מורה שמקודם הלביש לאהרן את כל הבגדים עם חגירת האבנט ואח"כ התחיל להלביש את בניו בכל הבגדים.
, אלא לעולם אהרן קודם לבניו, ומאי וחגרת אותם, הא קמ"ל, דאבנטו של כהן גדול זהו אבנטו של כהן הדיוט וכלומר שהאבנט של הבנים היה ג"כ של כלאים כמו של אהרן, ובאבנט אהרן כתיב (פ' פקודי) ואת האבנט שש משזר תכלת וארגמן, והיינו של כלאים, דשש כיתנא ותכלת עמרא, ואבנטי הבנים לא פירש הכתוב ממה היו, ולמדין זה מזה.
.
(שם ו' א')
(שם ו' א')