ויהי בחצי הלילה. ת"ר, כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה, שנאמר ויהי בחצי הלילה וה׳ הכה כל בכור, מאי תלמודא, הא קמ"ל, דעת רצון מילתא היא ריגר"ל דכיון דחזינן שבחר הקב"ה זמן הגאולה חצות לילה ש"מ שעת ההיא עת רצון היא מלפניו יתברך, ולכן אע"פ שכל זמן שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית כפי שיתבאר בסמוך, אבל בחצות לילה נשבה, ועיין ברא"ש פ"ק דברכות סי' ב', וטעם הדבר שלא נשבה ביום רוח צפונית מבואר בגמרא שני טעמים, האחד משום דרות צפונית גורמת להשמש להאיר ולהביא מרפא בכנפיה וישראל היו נזופים ממעשה העגל ולא היו ראוים לזה, וטעם השני כדי שלא יתבדרו ענני כבוד שהיו מקיפין ולא היתה יכולה חמה להכנס. –
והנה מבואר בגמרא בטעם הדבר שלא נמולו ישראל במדבר מפני שלא נשבה להם רוח צפונית שהוא מרפא כמבואר ובלתי זה הוי המילה סכנה, והקשו התוס' איך אפשר לומר שלא נשבה כלל, והא אמרינן בגיטין ל"א ב' ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונות מנשבת עם כולן, שאלמלא כן אין העולם מתקיים, ותרצו, דהכונה שלא נשבה רוח צפונית בפני עצמה, עכ"ד.
ולולא דבריהם י"ל דבאמת לא נשתנו סדרי בראשית והרוח צפונית היתה מנשבת תמידין כסדרן, ורק הפעולה שעושה רוח זו שמביא' שמש ומרפא – לא עשתה אז לישראל מפני שנזופים היו ממעשה העגל ולא היו ראוים לזה, ואפשר לדייק מלשון לא נשבה "להם" דהמלה להם מיותרת, אלא הכונה דרק להם לא נשבה אבל לכל העולם נשבה.
ובזה תתיישב עוד הערה נמרצה אחת מ"ד במדרשים ששבט לוי נמולו במדבר, והדבר קשה מה נשתנה שבט לוי לענין חסרון רוח צפונית, שבלתי זה המילה מסוכנת, אך לפי המבואר דלכן לא נמולו כולם מפני שלא נשבה להם רוח צפונית, ובארנו הכונה דרק להם לא נשבה אבל לאחרים נשבה, וזה מפני שנזופים היו ממעשה העגל, וא"כ מכיון דכנודע לא נשתתף שבט לוי בעגל וא"כ להם נשבה רוח צפונית, כלומר הם קבלו השפעת הטובה מהרוח צפונית ולכן נמולו הם, ודו"ק. .
(יבמות ע"ב א׳)
והנה מבואר בגמרא בטעם הדבר שלא נמולו ישראל במדבר מפני שלא נשבה להם רוח צפונית שהוא מרפא כמבואר ובלתי זה הוי המילה סכנה, והקשו התוס' איך אפשר לומר שלא נשבה כלל, והא אמרינן בגיטין ל"א ב' ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונות מנשבת עם כולן, שאלמלא כן אין העולם מתקיים, ותרצו, דהכונה שלא נשבה רוח צפונית בפני עצמה, עכ"ד.
ולולא דבריהם י"ל דבאמת לא נשתנו סדרי בראשית והרוח צפונית היתה מנשבת תמידין כסדרן, ורק הפעולה שעושה רוח זו שמביא' שמש ומרפא – לא עשתה אז לישראל מפני שנזופים היו ממעשה העגל ולא היו ראוים לזה, ואפשר לדייק מלשון לא נשבה "להם" דהמלה להם מיותרת, אלא הכונה דרק להם לא נשבה אבל לכל העולם נשבה.
ובזה תתיישב עוד הערה נמרצה אחת מ"ד במדרשים ששבט לוי נמולו במדבר, והדבר קשה מה נשתנה שבט לוי לענין חסרון רוח צפונית, שבלתי זה המילה מסוכנת, אך לפי המבואר דלכן לא נמולו כולם מפני שלא נשבה להם רוח צפונית, ובארנו הכונה דרק להם לא נשבה אבל לאחרים נשבה, וזה מפני שנזופים היו ממעשה העגל, וא"כ מכיון דכנודע לא נשתתף שבט לוי בעגל וא"כ להם נשבה רוח צפונית, כלומר הם קבלו השפעת הטובה מהרוח צפונית ולכן נמולו הם, ודו"ק. .
(יבמות ע"ב א׳)