דבר אל כל עדת. מלמד שהפרשה נאמרה בהקהל אר"ל באסיפת כל העם ולא רק לראשי העם, ומדייק כן מלשון כל עדת ישראל שלא מצינו כן בשארי מקומות, ומה דכתיב בר"פ ויקהל ויקהל משה את כל עדת בני ישראל יש שם טעם אחר במדרשים.
, ומפני מה נאמרה בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה בצ"ל הכונה שרוב הדינים שבפרשה זו שייכים לידיעת כל המון העם בדרכי החיים כמו שיתבאר לעיני המעין, ולא כמו שאר מצות שאין היחיד עושה אותם בלי הוראת רב ומורה. גם י"ל [ע"ד הדרש] כונת הלשון שרוב גופי תורה תלויין בה מפני דכתיב בפרשה זו המצוה ואהבת לרעך כמוך שעליה אמרו (שבת ל"א א') זו היא כל התורה, כמבואר לפנינו במקומו.
. (תו"כ)
קדושים תהיו וגו'. קדושים תהיו – פרושים תהיו, כי קדוש אני, לומר, שאם אתם מקדשים עצמכם מעלה אני עליכם כאלו קדשתם אותי געי' בפירש"י בפסוק זה פירש דקאי אפרשה הקודמת דאיירי בענין עריות, ועל זה אמר הוו פרושים בקדושה ובטהרה ולא להתגאל במעשים מתועבים וכדכתיב ס"פ הקודמת ולא תעשו מכל התועבות האלה, עכ"ד. ויש להוסיף באור עפ"י מ"ש בירושלמי פ"ב דיבמות ובכ"מ במדרשים כל הפורש עצמו מן הערוה נקרא קדוש, ולכן סמיך פרשה זו לפרשה עריות שבס"פ הקודמת.
. (תו"כ)