פתות אותה. אותה למעט שתי הלחם ולחם הפנים לדנסמך על המבואר בסמוך מנחה היא לרבות כל המנחות לפתיתה, על זה אמר דיוצא מן הכלל שתי הלחם ולחם הפנים שאין פותתין אותן אע"פ שהם מכונים מנחה. וטעם הדבר מבואר בתו"כ מפני שאין מהן לאשים כלל אלא נאכלין כולן ולא כשאר מנחות שקומץ שלהן נקטר, ולכן מכיון שדבר מאכל הוא לאדם אינו נפתת.
. (שם ע"ה א')
פתות אותה פתים. ת"ר, פתות יכול לשנים ת"ל פתים, אי פתים יכול יעשנה פרורים ת"ל אותה, אותה לפתיתים ולא פתיתיה לפתיתים לההפעל פתות לבד מורה רק על חלוקת השלמה, ולכן הוסיף פתות אותה פתים להורות שגם הפתיתים תפתנה, אמנם לא יפתן לפרורים, משום דא"כ די היה לכתוב פתות לפתיתים, ומדכתיב אותה בא להורות שרק הפתים תחלקנה עוד פעם לפתים ולא יותר, וכמבואר במשנה כאן שיהיו הפתיתים כזיתים. וע"ע מש"כ בהמשך ענין זה לקמן בפ' צו (ו' י"ד) בדרשה מנחת פתים.
. (שם שם ב')
ויצקת עליה. עליה למעוטי מנחת מאפה לונסמך על הדרשה הבאה מנחה היא לרבות כל המנחות ליציקה על זה אמר דבמנחת מאפה אין נוהגת יניקת שמן. וטעם הדבר משום דמשונה אפית מנחה זו מאפית שארי מנחות, דשארי מנחות נאפות בכלי, במחבת ומרחשת, ודרך החלות הנאפות בכלים לצקת עליהן שמן, משא"כ אלה הנאפות בתנור על החרסית לא שייך לצקת עליה שמן.
. (שם שם א')
מנחה היא. לרבות כל המנחות לפתיתה וליציקה לזכי התיבות מנחה היא מיותרות לענינא, אלא באים לרמז דלכן צריכה פתיתה ויציקה משום דמנחה היא, וא"כ ממילא מבואר דכל מנחה צריכה פתיתה ויציקה.
. (מנחות ע"ה א')