יפתח ה'. מפתח של גשמים בידו של הקב"ה הוא ולא נמסר לשליח, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו טווהא דאיתא בגמרא דהמלאך ברי הוא שר של מטר, צ"ל דמשלחת השר הוא לאיזו מדינה שירצה ה', אבל גוף מעשה ירידת הגשמים הוא רק ע"י הקב"ה בעצמו.
. (תענית ב' א')
יפתח ה' לך. א"ר יוחנן, מטר בשביל יחיד, דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך, פרנסה בשביל רבים, דכתיב (פ' בשלח) הנני ממטיר לכם לחם טזשאם אין צריך מטר אלא לאדם אחד כגון שזרע אחר זמן זריעת בני אדם וצריך למטר בא בזכותו, אבל פרנסה דהיינו שפע טובה לכל העולם אינו בא אלא בשביל רבים שאם רבים צריכים לשובע שתשולח ברכה בתבואה הקב"ה עושה אם זכו, אבל היחיד הצריך שיתברכו תבואותיו אין הקב"ה משנה עבורו דין השנה אלא כפי ברכותיה, ואעפ"י שמוריד מטר בשביל יחיד היינו רק להשביח תבואותיו שלא יהיו גרועות משל אחרים, אבל לעשות שדהו כשדה שובע לא, וע"ע מש"כ בפ' בשלח בפסוק הנזכר. ובגוף דברי ר' יוחנן דמחלק כאן בין מטר לפרנסה דשני ענינים הן לכאורה צ"ע מתענית ב' ב' דאמר מפורש גשמים היינו פרנסה, ובחדושים בארנו הדבר וכאן אין המקום גורם להאריך.
. (שם ט' א')
את אוצרו הטוב. מכון שברקיע בו אוצרות שלג וברד ועליית טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה וסערה ומערה של קיטור ודלתותיהן אש, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב, מכלל שיש לו אוצר לפורעניות יזוכדכתיב (ירמיהו נ׳:כ״ה) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו, ומה שיחס כל אלה להרקיע הנקרא מכון אעפ"י ששבעה רקיעים הם הוא מפני כי מכון הוא לשון אוצר של מיני פורעניות כדכתיב (משלי י״ט:כ״ט) נכונו ללצים שפטים.
ודע דמ"ש אוצרות שלג היינו שלג מרובה הבא בשטף והוא פורעניות, אבל סתם שלג הוי לטובה כמש"כ (ישעיהו נ״ה:י׳) כי כאשר ירד הגשם והשלג וגו' הרוה את הארץ.
. (חגיגה י"ב ב')
את אוצרו הטוב. א"ר חסדא, מיום שחרב ביהמ"ק אין הנשמים יורדין מאוצר טוב שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וגו' לתת מטר ארצך, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום וישראל שרויים על אדמתם גשמים יורדים מאוצר טוב, ובזמן שאין ישראל שרויים על אדמתם אין גשמים יורדין מאוצר טוב יחמה שלא סיים בההיפך גם הפרט שאין ישראל עושין רצונו של מקום, י"ל פשוט משום דבכהאי גונא אין יורד כלל מטר וכדכתיב השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר.
. (ב"ב כ"ה ב')
כל מעשה ידך. א"ר יצחק, גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו, שנאמר לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך יטמה שתפס פרוטה בכיס פירש"י לרבותא היא, אפילו מעשה ידיהם שאין צריכין לגשמים מתברכין, עכ"ל. וגם י"ל משום דבשעת היוקר כסף הרבה יורד לטמיון, משא"כ בשעה שצרכי האדם בזול אז גם יש ברכה בכספו של אדם. ואולי זוהי כונת הכתוב ביחזקאל ז' בציור עת הרעב כספם בחוצות ישליכו.
. (תענית ח' ב')