נעשה ונשמע. דרש ר' סמאי, בשעה שהקריבו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא של מלאכי השרת וקשרו לכל אחד ואחד בישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע טהרבה דברי אגדה ודרוש נאמרו באגדה זו, והקרוב לומר בזה, כי השני כתרים הם כתר כהונה וכתר מלכות, כי באותה שעה שקבלו ישראל את כתר התורה נקנו להקב"ה להעמיד מהם כהנים ומלכים, כמש"כ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, ומדויק לפי זה סיום אגדה זו אשר לאחר שעשו ישראל את העגל אבדו ישראל את הכתרים האלה וזכה בהן משה ולא נתבאר במה זכה, ולפי מש"כ זכה משה בכתר כהונה ובכתר מלכות, כאשר אמנם כן הוא, כמבואר בזבחים ק"ב א'. . (שבת פ"ח א')
נעשה ונשמע. א"ר אלעזר, בשעה שהקריבו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה מי גילה לבני רז זה שבלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר (תהלים ק"ג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, מעיקרא עושי והדר לשמוע יכי ההכרח לשמוע דבר קודם שמקבלים אותו הוא רק בבני אדם, משא"כ במלאכים שהם כולם רוחניים ולא שייך בהם מוקדם ומאוחר כי השמיעה והקבלה באין להם כאחד, וא"כ מכיון שאמרו ישראל כאן נעשה קודם לנשמע נהגו בזה בכח ובחוש שהמלאכים משתמשים בו, ויהיה כונת הלשון מי גלה רז זה לבני – מי נתן להם כח והרגש כזה הנרגש רק למלאכים. . (שם שם)
נעשה ונשמע. אמר לי׳ ההוא צדוקי לרבא, עמא פזיזא, ברישא אבעי לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא קבליתו אמר לי', אנן דסגינן בשלימותא כתיב בן (משלי י"א) תומת ישרים תנחם יאכלומר התהלכנו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שלא יטענו בדבר שלא נוכל לעמוד בו, ולכן יכולנו לקבל עלינו עשיית הדבר אף טרם שמענוהו. . (שם שם)
נעשה ונשמע. [תניא], בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באותה שעה קרא להם הקב"ה בני בכורי ישראל יבבגמ' איתא שטענה זו טען יצחק אבינו לפני הקב"ה בשעה שחטאו בעגל ורצה לעשות בהם שפטים ואמר לו ליצחק בניך חטאו, והשיבלו יצחק, בשעה שהקדימו נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי ישראל, ועכשיו בני ולא בניך, ואע"פ דתאר בני בכורי קרא הקב"ה לישראל עוד בהיותם במצרים כמבואר בפ' שמות שאמר ה' אל משה שיאמר אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל, צ"ל דידוע היה ליצחק שמפני שידע הקב"ה שכך יעשו ישראל שיקדימו נעשה לנשמע תארם בתאר זה. . (שבת פ"ט ב׳)