עברים נצים. א"ר יוחנן, משום ר' שמעון בן יוחאי, כל מקום שנאמר נצים ונצבים אינם אלא דתן ואבירם לזנראה הבאור, דכיון דמצינו שתי פעמים לשון נצבים ונצה בדתן ואבירם, והוא בפ' קרח, יצאו נצבים, ובפ' פינחס אשר הצו על ה' בעדת קרח, וכאן סתם הפסוק להודיע מי הם הנצים, אנו דורשים, כי הם הם דכתיב בהו שתי פעמים לשון זה, כאן כתיב נצים, ולקמן (ה' כ') כתיב ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם, ואנו למדין סתום מן המפורש, דכמו דנצה ונצבים שבס' במדבר הם דתן ואבירם כך האנשים דכתיב בהו כאן נצה ונצבים הם ג"כ דתן ואבירם, והם אלה השנים המוחזקים לעזי פנים, ויהיה פירוש אותו הפסוק כמו שכתוב ויפגעו נצבים [ויפגעו הנצבים] את משה ואת אהרן לקראתם.
וכלל ענין הדרשה הזאת ללמוד סתום מן המפורש בענין כזה נראה דהוא ע"פ מ"ש בב"ב ק"ט ב' דתולין את הקלקלה במקולקל, וכן דרך דרשות חז"ל בכ"מ, וכמו שדרשו בנזיר כ"ג א' עה"פ וישא לוט את עיניו (פ' לך) כל הפסוק ע"ש עבירה נאמר, וזה מפני שכיון שהיה לוט שטוף בזמה תלו ענינים מגונים בזה עליו, וכן בב"ב ט"ו ב' ויבא עשו מן השדה וגו' דרשו חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום, וסמכו אותם על לשון אותו הפסוק, ובסנהדרין ק"ה ב' דרשו בבלעם שבא על אתונו מפסוק הלוא אנכי אתונך אשר רכבת עלי, וכה"ג דרשו שם מפ' כרע נפל שכב, יעו"ש לפנינו, וכאן בענין זה שלכנינו פי' הרא"ש דלכן דריש נצים נצבים על דתן ואבירם מפני שהיו ידועים לבעלי מחלוקת תלו מדה זו בהם, וזה ג"כ ע"פ הכלל תולין את הקלקלה במקולקל.
ויש נ"מ בכלל זה גם לדינא, כמו בהא דקיי"ל בפסחים ט' ב' לענין שתי קופות, אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהן שני סאין אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין, שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה. וע' ביו"ד סי' קי"א סעיף א' ובסי' ק"ץ לענין שתי כתמים שנתערבו תולה זו שאינה מקולקלת במקולקלת, יעו"ש. וכן הרבה, ואכ"מ להאריך. .
(נדרים ס"ד ב׳)
וכלל ענין הדרשה הזאת ללמוד סתום מן המפורש בענין כזה נראה דהוא ע"פ מ"ש בב"ב ק"ט ב' דתולין את הקלקלה במקולקל, וכן דרך דרשות חז"ל בכ"מ, וכמו שדרשו בנזיר כ"ג א' עה"פ וישא לוט את עיניו (פ' לך) כל הפסוק ע"ש עבירה נאמר, וזה מפני שכיון שהיה לוט שטוף בזמה תלו ענינים מגונים בזה עליו, וכן בב"ב ט"ו ב' ויבא עשו מן השדה וגו' דרשו חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום, וסמכו אותם על לשון אותו הפסוק, ובסנהדרין ק"ה ב' דרשו בבלעם שבא על אתונו מפסוק הלוא אנכי אתונך אשר רכבת עלי, וכה"ג דרשו שם מפ' כרע נפל שכב, יעו"ש לפנינו, וכאן בענין זה שלכנינו פי' הרא"ש דלכן דריש נצים נצבים על דתן ואבירם מפני שהיו ידועים לבעלי מחלוקת תלו מדה זו בהם, וזה ג"כ ע"פ הכלל תולין את הקלקלה במקולקל.
ויש נ"מ בכלל זה גם לדינא, כמו בהא דקיי"ל בפסחים ט' ב' לענין שתי קופות, אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהן שני סאין אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין, שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה. וע' ביו"ד סי' קי"א סעיף א' ובסי' ק"ץ לענין שתי כתמים שנתערבו תולה זו שאינה מקולקלת במקולקלת, יעו"ש. וכן הרבה, ואכ"מ להאריך. .
(נדרים ס"ד ב׳)