ואל פתח אהל מועד. לרבות שכל הבא לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ, ואין לי אלא קדשים כשרים, קדשים פסולים מניין, ת"ל לא יביאנו לעשות כל המתקבל בפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ לזר"ל לאו דוקא קרבן בהמה אלא כל דבר הבא לפתח אה"מ, כגון קומץ ולבונה [של מנחת נדבה] וקטורת ומנחת כהנים [שהיא כולה כליל, אבל שירי מנחת ישראל אין חייבין על העלאתה כמש"כ לעיל אות ל"ד] ומנחת כהן משיח, והמנסך שלשה לוגין יין וכן שלשת לוגין מים בחג המקודשין לחג, וכן אפי' כאלה שאינן ראויין לבא לכתחלה בפנים אלא ראויין להעשות אם באו בדיעבד, כגון אלה שנפסלו בלינה ויציאה וטומאה וכדומה מיני פסולים שאף שלכתחלה אין ראויין להקריב אותן, אבל מכיון שדין כל אלה שאם עלו על המזבח לא ירדו אלא נשרפין שם כמבואר לפנינו בפ' צו, לכן חייבין עליהם משום העלאת חוץ, דעכ"פ הרי ראויין לעשות, ובפ' כתיב לא יביאנו לעשות.
. (זבחים ק"ט א')
לא יביאנו. [מה ת"ל, לחייב על עולה לחוד ועל זבח לחוד] לחמדייק מדהיה יכול לכתוב לא יביאם, אלא בא לרמז שלא נימא דאינו חייב רק אם העלה בחוץ עולה וזבח ביחד, ואע"פ דבלא"ה היינו יודעין זה ממה דכתיב בפ' הקודם עולה או זבח, אך התם בא או לדרשה אחריתא, יעו"ש.
. (שם ק"ז א')
לעשות אותו. על השלם הוא חייב משום שחוטי חוץ ואינו חייב על החסר לטר"ל אם העלה אבר חסר או פחות מכזית פטור, ומדייק זה ממלת אותו דמשמע כמו שהוא שלם, דאל"ה היה די לכתוב לעשותו.
. (שם שם)
לעשות אותו לה'. לה' ולא המעלה להדיוט מר"ל לכונת ע"ז, דפטור משום העלאת חוץ וחייב משום מעלה לעובדי כוכבים, וע' מש"כ לעיל בפ' ד' בדרשה דם יחשב לאיש.
. (שם ק"ח א')