ולא נתן וגו'. משה רבינו רמז להם לישראל לאחר ארבעים שנה שהם כפויי טובה, שנאמר ואולך אתכם ארבעים שנה וכתיב ולא נתן ה' לכם לב לדעת אכלומר לא נתן לכם לב לדעת שתהיו יודעים לשאול מה היה מבקש מכם, וענין הכפית טובה מבואר לפנינו לעיל בפ' ואתחנן בפ' מי יתן והיה לבבם זה כל הימים (ה' כ"ו) עיי"ש.
אמר רבה, שמע מינה לא קאי אינש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין בכלומר כשיושב לפני רבו ארבעים שנה אז הוא עומד על סוף דעת רבו. כך מתבאר הפי' מאגדה דב"מ ל"ג א' שאמר לו רב הונא לרב חסדא, אנא לא צריכי לך את צריך לי עד ארבעין שנין איקפדו אהדדי, ופי' רבינו חננאל וז"ל, את צריך לקבל ממני עד מלאת לך לפני ארבעים שנה, ומהרש"א פי' דהלשון עד ארבעין שנין מוסב אלמטה, כלומר שארבעין שנין איקפדו אהדדי, אך לפי זה לא יתבאר הלשון "עד", אבל האמת דמוסב אלמעלה וכפירוש ר"ח, והוא עפ"י הדרשה שלפנינו. ופירש"י ויתר המפרשים כאן אינו מבואר בברור.
.
(ע"ז ה' ב')
(ע"ז ה' ב')