בערב בשר. תני משמיה דר' יהושע בן קרחה, בשר ששאלו שלא כהוגן ניתן להם שלא כהוגן, לחם ששאלו כהוגן ניתן להם כהוגן ידפירש"י בשר שאלו שלא כהוגן מתוך כרס מלאה שהרי מקנה רב היה להם ניתן להם שלא כהוגן עם חשיכה שאינה ראויה לתקן עד שעת הסעודה, ולחם ניתן להם בבקר. ומהרש"א הקשה לרש"י הא מבואר בסמוך דדרך ארץ לאכול בשר בלילה וא"כ מאי שלא כהוגן הוא, ותמיהני איך לא הרגיש שרש"י נזהר לפרש שהנתינה היתה שלא כהוגן, שא"א להכין עד זמן הסעודה מפני שאין שהות, וא"כ מה יועיל אם זמן האכילה הוא בערב, והנתינה כהוגן היתה אם היתה נתנה ביום והיה שהות ביום להכין. וגם בפסוק גופיה יש רמז לפי' זה, בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולא כתיב בשר לאכול בערב, משמע דעיקר הענין משלא כהוגן היתה הנתינה בערב, ואף דברי רש"י מיוסדים על דברי המ"ר ומכילתא, בשר ששאלו שלא כהוגן ניתן להם בפנים חשיכות [בערב] ולחם ששאלו כהוגן ניתן להם בפנים מאירות [בבקר] והענין מבואר כמש"כ. . (יומא ע"ה א')
בערב בשר. כאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה טולפלא שלא קבע דרשה זו על הפ' הסמוך (י"ב) ממאמר הקב"ה בין הערבים תאכלו בשר, וע"ע בדרשה הקודמת. ובטעם הדבר י"ל משום דבשר נאכל בסעודת קבע, ואחרי סעודת קבע טובה המנוחה, כאשר כן אנו רואים בטבע כל בעלי חיים האינם מדברים העושים כל מעשיהם ע"פ הטבע הטבוע והם נוחים אחר אכילתם, וביום כל אדם טרוד בעניניו ואיני יכול לנוח, והמייגע אחר אכילת קבע מביא עליו חלאים רעים [רמב"ם פ"ג ה"ד מדעות], אבל בערב חפשי הוא מיגיעה ונוח לו ועת אז לאכול בקבע ולנוח. . (שם שם ב')
כי על ה'. א"ר חנינא בר פפא, כל המתרעם על רבו כאלו מתרעם על השכינה שנאמר לא עלינו תלונותיכם כי על ה׳ טזובכלל זה גם החולק על רבו, והיינו הקובע מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו, ופשוט דאין בכלל זה מחלוקת בחקירת איזה דבר והוראה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אף כי גם זה צריך להיות במתינות וכבוד כמבואר ביו"ד סי' רמ"ב. . (סנהדרין ק"י א׳)