אך אל הפרכת. תנא רב כהנא, מתוך שנאמר אך אל הפרוכת, יכול לא יהיו כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח לעשות רקועי פחים, ת"ל אך חלק קנחר"ל רק אז אסור לבא אם הוא בא אל הפרוכת לתכלית שבאים לו, אבל אם בא לתקן דבר מה מותר לו לבא.
. (עירובין ק"ה א')
ולא יחלל. מכאן שבעל מום שעבד מחיל עבודתו קנטוזה דוקא במומין גמורים ולא באלה שהם רק מפני מראית עין כמשכ"ל אות קנ"ד, וכן באלה שאינם פסולים רק מפני שאינו דומה לבני אדם בכלל אע"פ דלא הוו מומים עקרים כמש"כ לעיל בפ' כ"א בדרשה מזרע אהרן. –
ועיין בקדושין ס"ו ב' דיליף דבעל מום שעבד עבודתו פסולה מדרשה אחרת [ע"ל ר"פ פינחס], וכפי המתבאר ברש"י שם דמפסוק שלפנינו ילפינן למזיד והדרשה שבקדושין יליף גם לענין שוגג. וע' בסנהדרין פ"ד א' לחד מ"ד ילפינן מכאן דבעל מום ששימש חייב מיתה דילפינן חילול חילול מתרומה דכתיב בה ומתו בו כי יחללוהו, אבל לא קיי"ל כן, ולכן השמטנו דרשה זו.
. (בכורות מ"ג ב')