לא יקח. לא יהא לך בה לקוחין ואין קדושין תופסין בה אדאם לא בא להורות ענין זה הול"ל לא יגלה איש ערות אשת אביו כמש"כ בסמוך ולא יגלה כנף אביו, וכמש"כ כהאי גונא בפ' עריות (פ' אחרי), וע"ע בסוגיא.
. (קדושין ס"ז ב' וברש"י)
את אשת אביו. והלא אשת אב בכלל כל העריות היתה, ולמה יצתה, ללמד על כל העריות שולדן ממזר באיסור עריות כולן נתבארו בפ' אחרי, ונסמך על הדרשה הבאה דדריש סמיכות פסוק זה להפסוק לא יבא ממזר בקהל ה', לומר דהנולד מחייבי כריתות הוי ממזר, וע"ע בדרשה הבאה דרשה מענין זה. ועיין לפנינו בס"פ אחרי דיוצא מכלל זה הנדה, דאעפ"י שהיא באיסור כרת בכ"ז אין ולדה ממזר, ושם באה דרשה בענין זה.
. (ירושלמי יבמות פי"א ה"א)
כנף אביו. בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר, ומאי כנף אביו כנף הראוי לאביו, והו"ל חייבי כריתות, וסמיך ליה לא יבא ממזר, מלמד שהבא מחייבי כריתות הוי ממזר גדא"א לומר דזה אזהרה על איסור זנות באשת אב, יען דזה כבר נתבאר בפ' אחרי וקדושים בענין עריות, ולכן דריש דקאי על שומרת יבם של אביו, ויתכן דנראה לו לדרוש לשון זה על שומרת יבם ע"ד לשון הכתוב ברות ופרשת כנפיך, והתם ענין יבום הי' כמש"כ שם להקים שם המת על נחלתו, וסמיך זה ללא יבא ממזר ושמעינן דהבא מחייבי כריתות הולד ממזר, וכבר זכרנו בדרשה הקודמת דיוצא מכלל זה הנדה דאעפ"י שהיא בכרת בכ"ז אין הולד ממזר כמבואר בס"פ אחרי. –
ויש להעיר בעיקר דרשה זו כנף אביו בשומרת יבם הכתוב מדבר, והא לקמן בפ' תבא כתיב ארור שוכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו, הרי דכנף אביו הוא תואר לאשת אב בסתם, ויתכן דתאר שם אשת אביו בשם כזה כדי לכלול בארור גם שומרת יבם, או דהתואר כנף אביו יונח על שתיהן, וכאן הדיוק מכפל הלשון, וחדוש שלא העירו מזה המפרשים.
. (יבמות מ"ט א')