את הקיני וגו'. תניא, מאי דכתיב (פ' נצבים) והיטבך והרבך מאבותיך, ר' אלעזר פתר לה לעתיד לבא, אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים ואתם עתידים לירש ארץ של עשר עממים, הני תלתא אחריני מאן אינון, את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני ידוהם אדום ועמון ומואב. וטעם הדבר שהשאירן הקב"ה לעתיד י"ל כדי להראות חבה יתירה לבניו אחריו. ונ"מ בזה לדינא, כי בעת המלך המשיח שיתוספו ארצות אלו יהיו דרושים להוסיף בהם ערי מקלט, כמש"כ בפ' שופטים וכי ירחיב ה' את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים. –
וע' במ"ר פרשה זו ס"פ מ"ד איתא בזה"ל, כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים ולא נתן להם אלא שבעה, ולמה שבעה פירושן לעיל, ע"כ, ועמלו מאד המפרשים בבאור וענין המלות פירושן לעיל, ורובן מחקו אותן, אבל לדעתי כמו ברור הדבר כי אך ט"ס קל יש כאן, והביאור ע"פ דברי ר' אלעזר כאן בירושלמי [ אשר כידוע רוב אגדות ירושלמיות מכוונות עם אגדות מ"ר] פתר לה לעתיד לבא, וצ"ל במ"ר פירשן לע"ל, ראשי תיבות לעתיד לבא, והוא ע"פ הדרשא שלפנינו שהשלשה הנותרים פירשן לעתיד לבא ליתנם אז לישראל כמש"כ, ודו"ק. .
(ירושלמי קדושין פ"א ה"ח)
וע' במ"ר פרשה זו ס"פ מ"ד איתא בזה"ל, כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים ולא נתן להם אלא שבעה, ולמה שבעה פירושן לעיל, ע"כ, ועמלו מאד המפרשים בבאור וענין המלות פירושן לעיל, ורובן מחקו אותן, אבל לדעתי כמו ברור הדבר כי אך ט"ס קל יש כאן, והביאור ע"פ דברי ר' אלעזר כאן בירושלמי [ אשר כידוע רוב אגדות ירושלמיות מכוונות עם אגדות מ"ר] פתר לה לעתיד לבא, וצ"ל במ"ר פירשן לע"ל, ראשי תיבות לעתיד לבא, והוא ע"פ הדרשא שלפנינו שהשלשה הנותרים פירשן לעתיד לבא ליתנם אז לישראל כמש"כ, ודו"ק. .
(ירושלמי קדושין פ"א ה"ח)