אעברה נא. דרש רבי שמלאי, מפני מה נתאוה משה רבינו לכנס לא"י, וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא אמר, הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני כדי שיתקיימו על ידי וצ"ע מאי קושיא היא זו מפני מה נתאוה לכנס לא"י, והלא האבות וגדולי ישראל היו משתוקקים להיות בא"י, ובאגדה דסוף כתובות הפליגו מאוד בשבח ישיבת הארץ, וי"ל דמשום הא גופא שמפרש שכמה מצות אין נוהגות רק בא"י מפני זה באמת היה רצון כל הצדיקים לכנס לשם, וידענו זה ממשה.
ודע דלפי דרשה זו צ"ע בנוסח הברכה מעין שבע, ובנה ירושלים והכניסנו לתוכה ונאכל מפריה ונשבע מטובה, והלא כמבואר אין מן המדה לבקש הכניסה לא"י לתכלית זו, ואף כי בודאי אין ראיה ממשה רבינו לכלל ישראל, אבל בכ"ז איך תקנו לכתחלה נוסח כזה שאינו מן המדה, וצ"ע רב.
. (סוטה י"ד א')
ההר הטוב הזה. זו ירושלים זהוא ע"פ הידוע בכ"מ שירושלים מתואר בשם הר, הר ציון, הר ציון וירושלים (ישעיהו י׳:ל״ב) בהר הקודש בירושלים (שם כ"ז) והרבה כהנה, ונראה דראה לנכון לדרוש כן משום דעל סתם הר לא שייך שחשק לראותו ולתארו בשם טוב, ובודאי כיון בזה איזו כונה.
. (ברכות מ"ח ב')
והלבנן. אין לבנון אלא ביהמ"ק, שנאמר (ישעיהו י׳:ל״ד) והלבנון באדיר יפול, ולמה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל חע"י קרבנות, וכמ"ש בתענית כ"ז ב' בזמן שביהמ"ק קיים קרבנות מכפרים, והלשון מלבין הוא ע"ש הכתוב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ועיין בגיטין נ"ו ב' אמר לבנון זה ביהמ"ק שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון, והוא פסוק שלפנינו. וצ"ע דלפי דרשה זו דספרי תלי בראיה שהיא גופא צריכה לראיה.
[ספרי].