והנה השמש והירח. א"ר ברכיה, חלום אע"פ שמקצתו מתקיים, כולו אינו מתקיים, מנ"ל – מיוסף, דכתיב והנה השמש והירח משתחוים לי, וההיא שעתא אמי' לא הוית יבסמך על מ"ש במ"ר דשמש – רמז לאביו וירח לאמו וי"א כוכבים לאחיו, ועיין בפירש"י בפסוק זה, ולפי מ"ש במ"ר לחד מ"ד דירח קאי על בלהה שהיתה מגדלתו כאם, צ"ל דעיקר הראי' מפסוק הבוא נבוא אני ואמך, וא"כ כוון יעקב על אמו ממש, ולכן תמה, ובאמת בנוסחא ש"ס כת"י נסמכה דרשא זו על הפסוק הבוא נבוא אני ואמך, וכ"ה במדרשים ובילקוט, וגם לפנינו צריך לגרום כן. –
וע' בריש פרשת ויחי בפסוק וישתחו ישראל על ראש המטה, בתנחומא ופסיקתא זוטרתא שני פירושים, אם השתחוה לשכינה או ליוסף, יעו"ש, ומדרשא שלפנינו מבואר דהשתחוה ליוסף, משום דאל"ה למה אינו מביא הגמרא כאן ראי' דכולו אינו מתקיים מדלא מצינו שיעקב השתחוה לפניו אע"פ שאמר והנה השמש וגו' משתחוים לי דרומז על יעקב, כמש"כ, ודו"ק. –
ודע דצ"ע בכלל המאמר כולו אינו מתקיים דמשמע דכלל הוא בכל חלום, ובאמת הלא מצינו הרבה חלומות שנתקיימו כולם במלואם, כמו חלומות שר המשקים והאופים וחלום פרעה ונבוכדנצר ועוד, ואין לומר דכונת הגמרא דאפשר שלא יתקיים כולו, אבל גם אפשר שיתקיים כולו, דהא אמרינן בגמרא כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים, ומשמע דדבר שאי אפשר הוא כלל שיהי' כולו אמת ומתקיים, וא"כ קשה כמש"כ.
וצ"ל דהחלומות שבאו מהקב"ה בכונה לידע אותם בשעתם כמו החלומות שזכרנו שבאו במכוון מהקב"ה כדי שיסתבבו מהם תוצאות שונות, כנודע, אלה בודאי מתקיימים כולם, אבל בחלומות סתם בהכרח שיהיו בהם גם דברים בטלים כתבן בבר. –
וע' בסנהדרין ל' א', הרי שהי' מצטער על ממון שהניח לו אביו ואינו יודע היכן הניחם, ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הם, במקום פלוני הם, של מעשר שני הם, והלך ומצאן מכוון במקום ובמנין, זה הי' מעשה ואמרו חכמים דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ר"ל לענין לחשב המעות כדין מעשר שני, ואע"פ שכוון בעל החלום במקום ובמנין, י"ל דעיקר הסברא של החכמים בעי על מה דאמרינן כאן כולו אינו מתקיים, וא"כ י"ל דמה שאמר של מעשר שני הם אינו אמת, ודו"ק.
והר"ן בנדרים ח' ב' לענין נדר בחלום כתב בשם הרשב"א דצריך התרה, והאחרונים הקשו עליו מגמרא דסנהדרין הנ"ל, שאמרו חכמים דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, אבל לדעתי לא קשה כלל, דהא בסנהדרין שם אמרו הרי שהי' מצטער על הממון, וא"כ הי' חושב אדותם, וקיי"ל אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו (ברכות נ"ה א'), ולפי"ז אין סומכין על חלום כזה, ועיין ביו"ד סי' ר"י, ואין להאריך כאן עוד בזה. .
(ברכות נ"ה א')
וע' בריש פרשת ויחי בפסוק וישתחו ישראל על ראש המטה, בתנחומא ופסיקתא זוטרתא שני פירושים, אם השתחוה לשכינה או ליוסף, יעו"ש, ומדרשא שלפנינו מבואר דהשתחוה ליוסף, משום דאל"ה למה אינו מביא הגמרא כאן ראי' דכולו אינו מתקיים מדלא מצינו שיעקב השתחוה לפניו אע"פ שאמר והנה השמש וגו' משתחוים לי דרומז על יעקב, כמש"כ, ודו"ק. –
ודע דצ"ע בכלל המאמר כולו אינו מתקיים דמשמע דכלל הוא בכל חלום, ובאמת הלא מצינו הרבה חלומות שנתקיימו כולם במלואם, כמו חלומות שר המשקים והאופים וחלום פרעה ונבוכדנצר ועוד, ואין לומר דכונת הגמרא דאפשר שלא יתקיים כולו, אבל גם אפשר שיתקיים כולו, דהא אמרינן בגמרא כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים, ומשמע דדבר שאי אפשר הוא כלל שיהי' כולו אמת ומתקיים, וא"כ קשה כמש"כ.
וצ"ל דהחלומות שבאו מהקב"ה בכונה לידע אותם בשעתם כמו החלומות שזכרנו שבאו במכוון מהקב"ה כדי שיסתבבו מהם תוצאות שונות, כנודע, אלה בודאי מתקיימים כולם, אבל בחלומות סתם בהכרח שיהיו בהם גם דברים בטלים כתבן בבר. –
וע' בסנהדרין ל' א', הרי שהי' מצטער על ממון שהניח לו אביו ואינו יודע היכן הניחם, ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הם, במקום פלוני הם, של מעשר שני הם, והלך ומצאן מכוון במקום ובמנין, זה הי' מעשה ואמרו חכמים דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ר"ל לענין לחשב המעות כדין מעשר שני, ואע"פ שכוון בעל החלום במקום ובמנין, י"ל דעיקר הסברא של החכמים בעי על מה דאמרינן כאן כולו אינו מתקיים, וא"כ י"ל דמה שאמר של מעשר שני הם אינו אמת, ודו"ק.
והר"ן בנדרים ח' ב' לענין נדר בחלום כתב בשם הרשב"א דצריך התרה, והאחרונים הקשו עליו מגמרא דסנהדרין הנ"ל, שאמרו חכמים דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, אבל לדעתי לא קשה כלל, דהא בסנהדרין שם אמרו הרי שהי' מצטער על הממון, וא"כ הי' חושב אדותם, וקיי"ל אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו (ברכות נ"ה א'), ולפי"ז אין סומכין על חלום כזה, ועיין ביו"ד סי' ר"י, ואין להאריך כאן עוד בזה. .
(ברכות נ"ה א')