דמשק אליעזר. א"ר אלעזר, דמשק אליעזר, שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים אמדייק מדהקדים התאר להשם, לא כמו בעלמא שמקדים השם להתואר, כמו יפתח הגלעדי, אתי הגתי, הדד האדומי, נבל הכרמלי, אחיה השלוני, אליהו התשבי, וגם הכא הול"ל אליעזר הדמשקי, ולכן דריש ע"ד נוטריקון דמשק – דולה ומשקה. וענין ותכונת תורת אברהם שלמד ולימד נבאר לקמן בפ' חיי בפסוק ואברהם זקן. – ודע דע"ד הפשט י"ל באור המלה דמשק ע"פ הידוע בתלמוד ומדרשים שישנן מלות רבות במקרא שמקורן אינו בשפת עברית רק מושאלין הן מלשונות אחרות, וכמו שכתב הבחור [סוף מאמר ד'] שכל השרשים שהם יותר משלש אותיות [כמו אבנט, אלגביש, ארגמן, בדלח, גבעל, גזבר, גלמוד, דרדר, דרבן, דרכמונים, וכדומה] אינם מלה"ק, יען כי בלה"ק אין שורש יותר משלש אותיות, וכנודע באור חז"ל במלה לטטפת – טט בכתפי [שם מקום] שתים, פת באפריקי שתים, ובר"ה כ"ו א' מפרש הפסוק במשוך בקרן היובל דפירושו קרן השור, שכן בערביא קורין לדוכרא יובלא, ואמר ר' עקיבא, כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה, למאי נ"מ לפרושי הפסוק אשר כריתי לי (פ' ויחי), וכשהלכתי לאפריקי היו קורים למעה – קשיטה, למאי נ"מ לפרושי מאה קשיטה דאורייתא (פ' וישלח), ובתחום קן נשריא [שם מקום] קורין לתרנגול שכוי, למאי נ"מ לפרושי הפסוק מי נתן לשכוי בינה (איוב ל״ח:ל״ו), ובסנהדרין ע"ו ב' דריש על הפסוק אותו ואתהן (פ' קדושים) אותו ואת אחת מהן, שכן בלשון יוני קורין לאחת הן, וכן פירשו במובן כזה עוד ענינים שונים, ע' שבת ל"א ב' ומו"ק כ"ח ב' ועוד בכ"מ, וע' בנמוקי רמב"ן פ' ויצא דהמלה זבדני אינה מלה"ק, יעו"ש.
והנה אליעזר הי' מכונה עבד אברהם כמפורש כ"פ בפסוק, עבדו זקן ביתו, וילך העבד, עבד אברהם אנכי, ויוצא העבד, ובשפות ישנות, וכעת בשפת צרפת, מכונה עבד בשם דמשטי"ק, וא"כ י"ל דכיון דהזכיר אברהם כאן את אליעזר בשם בן משק ביתי, בא הכתוב להוסיף להודיע מי הוא בן משק ביתו – הוא דמשק אליעזר, כלומר הוא העבד אליעזר, ומה שתארו כאן בשם מושאל דמשק ולא בשם פשוט עברי – עבד כמו בכ"מ, הוא מפני שכיון שזכרו אברהם בשם בן משק בא הכתוב לתארו בשם דמשק שהוא לשון נופל על לשון משק, שכן דרך הכתובים בכ"מ, כמו בשופטים ט"ו חמר חמרתים [עיי"ש ברלב"ג] ובמיכה א' בתי אכזיב [שם מקום] לאכזב, והרבה שם כהנה, וכ"כ רש"י בפ' בראשית בפ' ואתה תשופנו עקב.
אך מה שראו חז"ל לדרוש כאן שם דמשק בלשון נוטריקון – דולה ומשקה, הוא מפני כי מדרך חז"ל לדרוש שמות שאינם מצוינים במקור לה"ק, וכמו שדרשו הרבה כהנה, ועי' דברינו בפסוק ושם הנהר השלישי חדקל וצרף לכאן. .
(יומא כ"ח ב')
והנה אליעזר הי' מכונה עבד אברהם כמפורש כ"פ בפסוק, עבדו זקן ביתו, וילך העבד, עבד אברהם אנכי, ויוצא העבד, ובשפות ישנות, וכעת בשפת צרפת, מכונה עבד בשם דמשטי"ק, וא"כ י"ל דכיון דהזכיר אברהם כאן את אליעזר בשם בן משק ביתי, בא הכתוב להוסיף להודיע מי הוא בן משק ביתו – הוא דמשק אליעזר, כלומר הוא העבד אליעזר, ומה שתארו כאן בשם מושאל דמשק ולא בשם פשוט עברי – עבד כמו בכ"מ, הוא מפני שכיון שזכרו אברהם בשם בן משק בא הכתוב לתארו בשם דמשק שהוא לשון נופל על לשון משק, שכן דרך הכתובים בכ"מ, כמו בשופטים ט"ו חמר חמרתים [עיי"ש ברלב"ג] ובמיכה א' בתי אכזיב [שם מקום] לאכזב, והרבה שם כהנה, וכ"כ רש"י בפ' בראשית בפ' ואתה תשופנו עקב.
אך מה שראו חז"ל לדרוש כאן שם דמשק בלשון נוטריקון – דולה ומשקה, הוא מפני כי מדרך חז"ל לדרוש שמות שאינם מצוינים במקור לה"ק, וכמו שדרשו הרבה כהנה, ועי' דברינו בפסוק ושם הנהר השלישי חדקל וצרף לכאן. .
(יומא כ"ח ב')