קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 24 · פסקה 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אל מחוץ למחנה. חוץ לשלש מחנות כזבירושלים הוא דשייך לומר דאיכא עזרה מחנה שכינה, והר הבית מחנה לויה, וכל העיר – מחנה ישראל, ובכל עיר ועיר נמי הוי בית הסקילה חוץ לעיר דומיא דירושלים. (סנהדרין מ"ב ב')
2
וסמכו וגו'. וסמכו השומעים – אלו העדים, כל השומעים – אלו הדיינים כחהעדים בודאי היו שומעים, דאל"ה אין עדות כלל, אבל זולתם אין הכרח שיהיו שומעים, והדיינים הם שומעים מפי העדים. , ידיהם – ידי כל אחד ואחד כטר"ל הב"ד והעדים סומכין כל אחד לבדו ולא כולם בבת אחת, וע"ל בפ' ויקרא בפסוק וסמכו זקני העיר, וכ"פ הרמב"ם בפ"ב ה"י מעבודת כוכבים, והכ"מ תפס הלשון ידי כל אחד ואחד מן כל העומדים שם בשעת הסקילה, ולכן הקשה על הרמב"ם שהשמיט זה. ידיהם על ראשו – סומכים ידיהם עליו ואומרים לו דמך בראשך שאתה גרמת לכך לשהעדים ישמעו הגידוף ויזכרוהו לפני ב"ד והב"ד ישמעו, והוא התנצלות על הזכרת ענין הגידוף בפי העדים ובאזני הב"ד. .
(תו"כ)
3
ורגמו אותו. האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה, מאי טעמא, דכתיב ורגמו אותו, אותו בלא כסותו, הא אותה בכסותה לאמדייק מדלא כתיב ורגמוהו כמו דכתיב בפ' קדושים (כ' ב') עם הארץ ירגמוהו, וכתבו התוס' לאו מקרא דריש דהא ליכא מיעוט להכי דאותו איצטריך למידרש כן, אלא הטעם הוא משום הרהורא או משום בזיונא וסמכוהו אקרא. .
(סנהדרין מ"ה א')
4
כל העדה. וכי כל העדה דוגמתו, אלא אלו עדים במעמד כל העדה לביתכן דרומז בקושיא זו וכי כל העדה רוגמתו למ"ד בפ' שופטים יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, וא"כ לכתחלה רק העדים הורגין אותו, וכן הביא רש"י דרשת התו"כ ומוסיף מכאן ששלוחו של אדם כמותו. .
(תו"כ)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad