1וגם מבני התושבים. תניא, מניין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד, ת"ל וגם מבני התושבים מהם תקנו רכזר"ל מניין לאחד מן כל האומות שבעולם [שאינם מן אומות שבא"י שעליהם אמר הכתוב לא תחיה כל נשמה] שבא על הכנענית שהיא בלא תחיה כל נשמה והוליד ממנה בן, שאתה רשאי לקנותו בעבד [והוא הדין חוית ויבוסית וכו', ונקט כנענית משום דשם זה כולל כל ז' אומות שבא"י על שם שהיו יושבים בארץ כנען], אע"פ דהאם היא בלא תחיה כל נשמה, מ"מ הולד הולך אחר האב שאינו משבעה אומות, ופירש"י דהדיוק הוא מלשון מבני התושבים שבאו מאומות אחרים ונעשו אבותם תושבים במקומכם, עכ"ל.
ולולא דבריו י"ל דעיקר הדרשה היא בסמיכות על סיפא דקרא וממשפחתם, וזה עפ"י מה דקי"ל (ב"ב ק"ט ב') משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה, וע"ל בפ' מ"ט, והגמ' נקט רישא דקרא ומכוין לכוליה, וע"ע ביתר באור בדרשה הבאה.
.
(יבמות ע"ח ב')
2אשר הולידו בארצכם. יכול אף הכנעני שבא על אחת מן האומות והוליד בן אתה רשאי לקנותו בעבד, ת"ל אשר הולידו בארצכם, מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם רכחכונת השאלה, כיון דחזינן דתלה הכתוב היתר הקניה בבני התושבים, יכול שאפי' אם בא כנעני על אחת מן האומות שבחו"ל ובא לגור אצל אביו דמותר לקנותו בעבד, דאע"פ דהאב הוא כנעני והוא בלא תחיה כל נשמה כמבואר בדרשה הקודמת, מ"מ כיון דהכתוב תלה הענין בתושבים הו"א דאזלינן גם בתר האם, ת"ל אשר הולידו וגו' מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם, ר"ל דבעינן אשר הולידו שאר האומות מבנות ארצכם שלידתן בארצכם דהיינו אמותיהם, ולא מן הגרים שבארצכם שהולידו בני ארצכם במקומות אחרים מבנות שאר האומות ובאו הבנים לגור כאן אצל אבותם.
כך עולה הפי' לרש"י ומפרשים, ואמנם עדיין צריך באור איפה מרומז בדרשה זו פי' זה דתלי ההולדה באמהות, כמש"כ. ואפשר לומר, משום דמדרך העולם שהאשה הולכת לגור למקום בעלה, דמהאי טעמא, אפשר לבעל לכוף את אשתו לילך אחריו, ונמצא לפי"ז אם כנעני בא על אחת משאר האומות מסתמא גר הוא עם אשתו בארצכם ונקרא גר בארצכם, אבל אחד משאר האומות שבא על הכנענית והוליד בארצכם, הוא רק מפני שלפי שעה היה במקום אשתו ושמה הולידה, משום דעיקר דירתו הוא במקומו, ונקרא לפי"ז רק תושב זמני בארצכם, וזהו שאמר מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בקביעות בארצכם, וזהו גם טעם דרשה הקודמת, ודו"ק.
.
(יבמות ע"ח ב')
3מהם תקנו. אתם קונין מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה מזה לגופו רכטר"ל לא שקונים את ישראל לגופו ולא שקונים זה מזה לגופו ואין צריך ממנו גט שחרור או אם יברח ממנו ויתגייר מותר בבת ישראל שאין גופו קנוי לחבירו, אבל למעשה ידיו קונה העובד כוכבים את ישראל כדכתיב בסמוך פ' מ"ז וכי תשיג יד גר וגו' ונמכר או לעקר משפחת גר, ומבואר שם דמשפחת גר זה עובד כוכבים, וליכא למימר דזה את זה לא יקנו גם למעשה ידיו משום דהשתא את ישראל קונה הנכרי למעשה ידיו כמבואר, לא כש"כ שיקנה נכרי את הנכרי, וטעם הדיוק מלשון מהם תקנו פשוט הוא משום דמיותר הוא.
.
(שם מ"ו א')