1נתן תתן. אין לי אלא מתנה מרובה, מתנה מועטת מניין, ת"ל נתן תתן – מכל מקום לדנראה דמכוין להא דאיתא בגיטין ז' ב' אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה, וכמובן עני כזה אי אפשר לו ליתן רק דבר מועט, ואשמעינן כאן מקור לדין זה דאפילו מתנה מועטת חייבין ליתן והיינו עני עצמו, וכמבואר.
.
(ב"מ ל"א ב')
2נתן תתן. מניין שאם נתת לו פעם אחת שאתה נותן לו אפילו מאה פעמים, ת"ל נתן תתן – מכל מקום לההענין פשוט, כי צדקה אין לה הפסק עולמית בכל ימי חיי האדם ככל המצות שבתורה, ויתכן דמרוב פשטות הענין נפקדה דרשה זו בתלמודנו ב"מ ל"א א' במקום שבאו הרבה דרשות כיוצא באלו, ודרשו את הכפל לשון לענין מתנה מרובה ומתנה מועטת כמבואר בדרשה הקודמת, או י"ל דהגמרא תפרש ענין דרשה זו לברכה ולא למצוה.
[ספרי].
3תתן לו. בינך לבינו, מכאן אמרו לשכת חשאים היתה במקדש לוכ"ה במס' שקלים פ"ה מ"ו ומפרש שם שנקראת לשכת חשאים שיראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי, מפני הבושה.
.
(שם)
4כי בגלל. תנא דבי ר' ישמעאל, בגלל הדבר, גלגל הוא שחוזר בעולם, מכאן אמר ר' אלעזר הקפר, לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו, שאם הוא לא בא, בא בנו, ואם בנו לא בא – בא בן בנו לזר"ל גלגל המזלות הוא שחוזר בעולם וכמ"ש בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא תליא, וע"י רחמים אפשר לשנות המזל לטוב. ומבואר עוד בגמרא שאמר לה ר' חייא לדביתהו כי אתא עניא אקדים ליה ריפתא כי היכי דלקדמו לבניך, והיינו ג"כ משום הא דגלגל הוא שחוזר בעולם וא"כ א"א לידע מזל בניך אולי יצטרכו לזה.
.
(שבת קנ"א ב')
5בגלל הדבר. מבאן שאם אמר ליתן צדקה ונתן נותנים לו שכר אמירה ושכר מעשה, וכן אם אמר ליתן ולא הספיק ליתן, אי אמר לאחרים ליתן, או הניח לעני בדברים טובים לבד נותנים לו שכר על זה לחמפרש בגלל הדבר – בגלל הדבור שכן רגילין חז"ל לדרוש הלשון דבר במובן דבור כמש"כ לעיל בפ' וזה דבר השמטה, יעו"ש. וכלל הענין כי משונה מצות צדקה משאר המצות, כי כל המצות אם לא עשאן בעצמו אע"פ שסיבב לאחרים שיעשו בכ"ז לא יצא, כמו תפילין ציצית ולולב וכדומה, אבל מצות צדקה כל פרט הנעשה בזה ואף כי באמירה בעלמא, כמו דמפרש, נחשב לפרט וסניף ממצות צדקה.
.
(תוספתא פאה פ"ד)