הנך מת. בידי אדם אכדין בן נח שנהרג על אשת חבירו, ואע"פ שהי' סבור אבימלך שאחות אברהם היא, בכ"ז קיי"ל דאומר מותר קרוב למזיד הוא, כפי שיתבאר. , ואע"פ דכתיב (פ' ו') ואחשך אותך מחטוא לי [אפילו הכי] דינו מסור לאדם. ודכותה ביוסף וחטאתי לאלהים (פ' וישב) אבל דינו מסור לאדם, ומכאן דאומר מותר קרוב למזיד הוא בשהרי הוא חשב שהיא אחות אברהם ומותרת לו, ואע"פ שטען לפני הקב"ה הגוי גם צדיק תהרוג, כלומר שטען שאנוס הוא, אך באמת היתה תשובת הקב"ה שהוא בעצמו אשם בדבר שאמר אברהם אחותי היא, מפני ששאלוהו עליה מי היא, והי' ירא אברהם לומר האמת פן יהרגוהו וכפי שיתבאר בפ' ז'. –
ומכאן קיי"ל בעלמא דאומר מותר קרוב למזיד הוא, וזה דעת רבא, אבל אביי ורב חסדא ס"ל דאונס הוא, ובכ"ז קיי"ל כרבא משום דבתרא הוא, וגם אפשר לומר הטעם דקיי"ל כותי' דזה הוי בכלל אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד (ב"ק כ"ו א'), ועיין ברמב"ם פ"ה ה"ד מרוצח.
וי"ל דלא תקשה על אביי ורב חסדא ממשנה דב"ק הנ"ל, משום דשני ענינים אומר מותר הם, כסבור שהרג בהמה ונמצא שהרג אדם, בכזה חייב, משום דהוי לי' לעיין, אבל באומר מותר שחשב שמותר להרוג, בזה י"ל דהוי כאונס, אבל מדברי התוס' בב"ק שם ובשבת ע"ב א' נראה שמחלקים בענין אחר, שכתבו דאע"פ דבכל איסורין שבתורה כגון שבת וע"ז מחייבין אומר מותר, אבל בגלות מדכתיב הרבה פעמים בשגגה ממעטינן גם אומר מותר, משמע דבשאר איסורים אף באופן שחשב שמותר ג"כ חייב, והרבה יש להעיר בדבריהם, אך כבר כתבו בזה בספרי האחרונים, לכן לא מצאנו לנכון להאריך בזה. .
(מכות ט' א')
ומכאן קיי"ל בעלמא דאומר מותר קרוב למזיד הוא, וזה דעת רבא, אבל אביי ורב חסדא ס"ל דאונס הוא, ובכ"ז קיי"ל כרבא משום דבתרא הוא, וגם אפשר לומר הטעם דקיי"ל כותי' דזה הוי בכלל אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד (ב"ק כ"ו א'), ועיין ברמב"ם פ"ה ה"ד מרוצח.
וי"ל דלא תקשה על אביי ורב חסדא ממשנה דב"ק הנ"ל, משום דשני ענינים אומר מותר הם, כסבור שהרג בהמה ונמצא שהרג אדם, בכזה חייב, משום דהוי לי' לעיין, אבל באומר מותר שחשב שמותר להרוג, בזה י"ל דהוי כאונס, אבל מדברי התוס' בב"ק שם ובשבת ע"ב א' נראה שמחלקים בענין אחר, שכתבו דאע"פ דבכל איסורין שבתורה כגון שבת וע"ז מחייבין אומר מותר, אבל בגלות מדכתיב הרבה פעמים בשגגה ממעטינן גם אומר מותר, משמע דבשאר איסורים אף באופן שחשב שמותר ג"כ חייב, והרבה יש להעיר בדבריהם, אך כבר כתבו בזה בספרי האחרונים, לכן לא מצאנו לנכון להאריך בזה. .
(מכות ט' א')