1למען ירבו ימיכם. כתיב (יהושע כ״ד:ל״א) וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע, א"ר יוחנן ימים האריכו שנים לא האריכו נגמקודם לזה מבואר בגמ' שבני דורו של יהושע בן נון התעצלו בהספדו של יהושע ולא הספידוהו כראוי, ועוד מבואר שם שכל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים, ופריך על זה והכתיב שהזקנים האריכו ימים אחרי יהושע אע"פ שנתעצלו בהספדו, ועל זה משני ימים האריכו שנים לא האריכו, [והפי' הוא שבלו ימיהם בטוב דגם זה חשיב אריכות ימים וכמבואר ביומא ע"א א' ולפנינו בפ' ויגש בפ' כמה ימי שני חייך].
, אלא מעתה למען ירבו ימיכם וימי בניכם, הכי נמי ימים ולא שנים – ברכה שאני נדר"ל מדרך המברך לברך בעין יפה, ולכן כולל לשון זה גם אריכות שנים, וע"ע בסמוך בדרשה וימי בניכם.
.
(שבת ק"ה ב')
2למען ירבו ימיכם. הנשים חייבות במזוזה, ונקיש מזוזה לת"ת, לא ס"ד, דכתיב למען ירבו ימיכם, אטו גברי בעו חיי, נשי לא בעו חיי נהובתוס' כאן הקשו דלפי סברא זו קשה אמאי פטורות הנשים מת"ת הא כתיב בתורה (ס"פ נצבים) כי הוא חייך ואורך ימיך, ותרצו דההוא קרא לא קאי את"ת כי אם אקיום המצות, עכ"ל. ועיין מש"כ בזה לעיל בפסוק י"ט אות מ"ח וצרף לכאן.
.
(קדושין ל"א א')
3למען ירבו ימיכם. תניא, מפני מה קורין שלש פרשיות ק"ש בכל יום, א"ר לוי, מפני שעשרת הדברות כלולות בהם, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך – למען ירבו ימיכם נונראה הכונה ע"פ מ"ש בקדושין ל' ב' שהוקש כבוד אב ואם לכבוד המקום, ולכן ברכה אחת לשניהם, וא"כ יש רמז לפרט זה מעשרת הדברות בפרשת ק"ש, ובעיקר ענין דרשה זו עיין מש"כ בדרשה כיוצא בזו לעיל בפ' ואתחנן בדרשה שמע ישראל וצרף לכאן.
.
(ירושלמי ברכות פ"א ה"ה)
4וימי בניכם. תניא, בעון מזוזה בנים מתים, דכתיב וכתבתם על מזוזות למען ירבו ימיכם וימי בניכם, ויש אומרים אף בעון בטול תורה, מאי טעמא, מקרא נדרש לפניו ולפני פניו נזכלומר גם על ושננתם לבניך, וס"ל דמכלל הן אתה שומע לאו וכ"מ במכילתא פ' יתרו עה"פ כבד את אביך, יעו"ש. ויש להעיר למה תלה העונש רק בבנים ולא בגדולים אחרי דכתיב למען ירבו ימיכם ואפשר לומר דבגדולים מגין עליהם זכות מצות ומע"ט וכדומה.
.
(שבת ל"ב ב')
5וימי בניכם. יכול בניכם ולא בנותיכם, ת"ל למען ירבו – ברכה היא נחר"ל והמברך מברך בעין יפה, וכמו לעיל בדרשה למען ירבו ימיכם ואצטריך לדרוש כן, משום דבעלמא דרשינן בניכם ולא בנותיכם כמו לעיל ולמדתם אותם את בניכם ובכ"מ בגמרא דריש בני ישראל ולא בנות ישראל, כנודע.
.
(ב"ב ק"י ב')
6על האדמה וגו'. אמרו ליה לר' יוחנן, איכא סבי בבבל, תמה ואמר, והא כתיב למען ירבו ימיכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם וגו', אבל בחו"ל לא נטנראה דלאו דוקא רק פסוק זה היה קשה לו אלא עוד פסוקים כאלה כמו בכבוד אב ובשלוח הקן וכדומה, וחד מהרבה תפיס.
, כיון דאמרו ליה שמקדמי ומחשכי לבי כנשתא, אמר, היינו דאהני להו סיש להעיר הא כמה ענינים יש שעבורם מאריכים ימים כמו כל המשלים פרשיותיו עם הצבור (ברכות ח' ב') והמאריך באמן (שם מ"ז ב') ועוד הרבה, ובמגילה כ"ח א' שאלו לריב"ז במה הארכת ימים והשיב להם מפני כמה מדות שנהג, וא"כ מאי קשה ליה לר' יוחנן, וגם למה לא השיבו לו מזה, וצ"ל דהשאלה ותשובה היתה באנשים המונים שאינם יודעים ואינם נוהגים בכל הדברים האלה, ובכ"ז מאריכים ימים, ואמרו דהיינו משום דמקדמי ומחשכי לביהכנ"ס, וכמ"ש בברכות י"ז א' הני נשי במה קזכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא.
.
(ברכות ח' א')
7לתת להם. לכם לא נאמר אלא להם. מכאן לתחיית המתים מן התורה סאר"ל דלהם משמע להאבות ובאמת הלא לבנים נתנה אלא מלמד שעתידים לחיות וינחלו גם הם את הארץ. ועיין מש"כ בתכונת דרשה כיוצא בזו ר"פ וארא וצרף לכאן.
.
(סנהדרין צ' ב')
8כימי השמים וגו'. א"ר יהודה אמר שמואל, ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו שנאמר כימי השמים על הארץ סבעיין מש"כ לעיל ריש פרשה ח' בדרשה ויענך וירעיבך וצרף לכאן.
.
(שם צ"ט א')
9כימי השמים וגו'. תניא, רבנן אמרי, עוביו של רקיע מהלך שנים כשני אבות הראשונים, שנאמר לאבותיכם וגו' כימי השמים על הארץ סגר"ל מהלך ת"ק שנה כמספר שני האבות, אברהם חי קע"ה שנה, יצחק ק"פ, ויעקב קמ"ז, הרי תק"ב, ושתי שנים הראשונים של אברהם מפני שעד ג' שנה לא הכיר את בוראו ולא באו בחשבון שניו, ויהיה לפי"ז שיעור הכתוב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם, וחיו הם כימי השמים על הארץ, ששיעור שנות שלהם כשיעור השנים שגבוהים השמים מעל הארץ וכמש"כ, ודרשה זו נסמכת ע"ד רמז וסימך לדבר ידוע ומקובל מגובה השמים מעל הארץ.
.
(ירושלמי ברכות פ"א ה"א)