לא חמור אחד. ת"ר, מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והכניסם בע"ב בתים ואמר לכל אחד כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו לא חמד אחד מהם נשאתי יפירש"י כדי שלא יאמר תלמי חמור לא לקח אבל חפץ אחר לקח, עכ"ל. וענין הדבר בכלל, משום דזה המלך תלמי אולי היה מבקש למצוא עילה בתורת משה, ומה שכנס ע"ב זקנים עיין משכ"ל בפ' בהעלותך בפסוק אספה לי שבעים איש.
. (מגילה ט׳ א׳)
לא חמור אחר וגו'. א"ר יוחנן, משה רבינו עשיר היה, דכתיב לא חמור אחד מהם נשאתי, היכי דמי, אי בלא אגרא פשיטא, אלא דאפילו באגרא יאר"ל א"א לומר בלא אגרא, וכי משתבח היה בזה שלא נטל בלא שכר, אלא דאפילו באגרא, והיינו טעמא משום דעשיר היה ולא היה נזקק כלל לחמורי אחרים, ועיין בחא"ג. וכלל ענין הדבר שרצו חז"ל להוכיח דהיה עשיר הוא משום דקיי"ל אין הנבואה חלה אלא על חכם גבור ועשיר ועניו, ומבואר זה היטב לפנינו לעיל ס"פ בהעלותך בפסוק והאיש משה עניו מאוד.
. (נדרים ל"ח א׳)