וימררו את חייהם. תנא ר׳ חייא בשם ר' הושעיא, [למה אוכלין חזרת בפסח, לומר לך] מה חזרת תחלתה מתוק וסופה מר יחכשהוא רך הוא מתוק וכשהוא מתקשה הוא מר. , כך עשו המצרים לאבותינו במצרים, בתחלה אמר פרעה ליוסף במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך (פ׳ ויגש) ולבסוף וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים יטובבבלי פסחים ל"ט א' הובא משל זה בלא סמך על הפסוקים (ושם תחלתו רך וסופו קשה), ופירש"י שהמצרים תחלתן רך שבתחלה השתעבדו בישראל בשכר שהיו שוכרין אותם, עכ"ל. ולבד שיש להעיר על פי' זה מאי מתיקות יש בזה אם עבדו בשכר [ללשון הירושלמי מתוק ומר], גם לא משמע מענין הפרשה שהיו משלמין להם שכר, אלא מתחלה ענו אותם בפרך, ועוד זאת, מדרשת הירושלמי שלפנינו מבואר יפה הכונה דקאי על המאמר שאמר פרעה ליוסף בעת שבאה משפחתו למצרים במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך וזו היא באמת מדה רכה ומתוקה.
ומה שפירש"י תתלתה רך וסופה קשה שהקלח שלה מתקשה כעץ, מבואר שאינו מפרש רך וקשה מענין מתיקות ומרירות רק רך וקשה כמשמעו, אבל לפי המבואר בדרשת הירושלמי שלפנינו נוכל לפרש הלשון רך וקשה מענין מתיקות ומרירות, ודו"ק. .
(ירושלמי פסחים פ"ב ה"ה)
ומה שפירש"י תתלתה רך וסופה קשה שהקלח שלה מתקשה כעץ, מבואר שאינו מפרש רך וקשה מענין מתיקות ומרירות רק רך וקשה כמשמעו, אבל לפי המבואר בדרשת הירושלמי שלפנינו נוכל לפרש הלשון רך וקשה מענין מתיקות ומרירות, ודו"ק. .
(ירושלמי פסחים פ"ב ה"ה)