והבדילה הפרוכת. פרוכת אחת. והני מילי במשכן, אבל במקדש שני דלא הוו אמה טרקסין ואסתפוק להו לחכמים בקדושתייהו אי כלפנים או כלחוץ ועבוד שתי פרכות כוהבאור הוא, כי בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קה"ק ועביו אמה, וכשבנו את הבית השני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקודש או ממדת קודש הקדשים, ולפיכך עשו קה"ק ארכו עשרים אמה תמימות ואת הקודש ארבעים אמה תמימות, והניחו אמה יתירה בין הקודש ובין קה"ק, ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכת אחד מצד הקודש ואחד מצד קה"ק וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה במקדש ראשון אבל במשכן לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, וכמשמעות הכתוב שלפנינו, ובפירש"י כאן יש ט"ס ולכן אין הדברים מבוארים, ולפי מש"כ הענין מבואר. . (יומא נ"א ב׳)
בין הקדש. מכאן דהיכל כולו נקרא קודש כזועיין עוד מענין זה לפנינו בפ' אחרי בפסוק ואל יבא בכל עת אל הקודש. – ודע דבתשובת הרא"ש ח"ג סי' ש' למד מלשון והבדילה הפרוכת דוילון הוי מחיצה, יעוי"ש. ואמנם לכאורה אין ללמוד מכאן על כל וילון אלא על כזה שעביו טפח כמבואר במשנה ושקלים פ"ח מ"ה), ואולי לא קאי אלא על בית שני והפסוק והבדילה הפרוכת דקאי אמשכן לא היה כזה. . (מנחות כ"ז ב׳)