1נערי בני ישראל. מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והכניסן בע"ב בתים ואמר לכל אחר כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה עצה בלב כל אחד ואחד והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו וישלח את זאטוטי בני ישראל במשום דנערי הוא לשון קטנות ויאמר גרועים שבכם שלחתם לקבל פני שכינה, וזאטוטי הוא לשון חשיבות כמו זוטו של ים.
(ב"מ כ"א ב' ועיי"ש ברש"י] ומבואר בגמרא דגם בפסוק י"א דכתיב לפנינו ואל אצילי בני ישראל שינו ג"כ ואל זאטוטי, ואע"פ דשם אין מוכרח הדבר, אך רצו להתאים הלשונות שהם ענין אחד, וע"ע מש"כ בענין תכונת זה המלך תלמי ותכלית העתקת התורה ע"י הזקנים לעיל ס"פ שמות בפסוק וירכיבם על החמור. .
(מגילה ט׳ א׳)
2נערי בני ישראל. שלשה ספרים מצאו בעזרה, באחד מצאו כתוב וישלח את זאטוטי בני ישראל ובשנים את נערי בני ישראל וקיימו שנים ובטלו אחד גיתכן דשניי נוסתא זו היה נובע מסבת השנוי שכתבו לתלמי המלך זאטוטי במקום נערי כמבואר בדרשה הקודמת, וע"י שגגת הסופר נכתבה נוסחא זו בס"ת, אך יש לעיין אם היה דבר זה אחר ימי תלמי. .
(ירושלמי תענית פ"ד ה"ב)
3ויעלו עולות. [תניא, איסי בן יהודה אומר, ויעלו עולות – כבשים, ויזבחו זבחים שלמים – פרים] דולאפוקי מדעת רב חסדא דמספקא ליה האי קרא היכי כתיב, ויעלו עילות כבשים ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים או דילמא אידי ואידי פרים הוו, ר"ל אם העולות היו כבשים והזבחים פרים או מה דכתיב פרים קאי גם אעולות שהעולות היו פרים. והנה קבענו הדרשה כאן לפי דעת איסי, משום דבכל הש"ס מקובל דרשת איסי דחמשה פסוקים אין להם הכרע ולא נחשב הפסוק הזה, ש"מ דדעת הגמ' מסכמת לדעת איסי בפירוש פסוק זה שיש לו הכרע, כמבואר. .
(יומא נ"ב ב׳)
4ויעלו עולות. תני, עד שלא הוקם המשכן היתה עבודה בבכורות, [א"ל רב הונא בר רב קטינא לרב חסדא, והכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות, אמר לי', הכי אמר רב אסי, ויעלו עולות – פסקא] הר"ל דויעלו עולות אינו מוסב על הנערים, אלא שני ענינים הם, וישלח את נערי בני ישראל, ששלחם לאיזה דבר להביא, ויעלו עולות – אלה שראוים להביא. והנה העתקנו דרשה זו כפי המכוון לענין, אבל לפנינו בגמרא אין הגירסא כן, וכבר כתב רש"י כי כנראה אותה הגירסא חסרה ומשובשת, ולכן אין אנו ערבאין גם לאמתת הגירסא שהעתקנו. .
(זבחים קט"ו ב׳)
5ויזבחו זבחים שלמים. ולמאן דאמר עד מתן תורה לא קרבו ישראל שלמים, הא כתיב ויזבחו זבחים שלמים ווס"ל דענין זה קודם מתן תורה היה בה' בסיון, ואע"פ דכתובה היא לאחר פרשת מתן תורה. ההוא עולות שלמים בגופן הוא בלא הפשט ובלא נתוח זועיין בבבלי זבחים קט"ז ב' מחלוקת אם עולה שהקריבו ישראל במדבר טעונה הפשט ונתוח ולא מייתו דרשה זו. אולי קאי למ"ד עד מ"ת קרבו שלמים. [ירושלמי מגילה פ"א הי"א]