והאיש משתאה. א"ר יצחק, דברה תורה בכל לשון, שנאמר והאיש משתאה לה כבכלומר, לפעמים תמצא שהתורה תשתמש בשמות נרדפים שיש למלה זו כונה על לשון אחר שבמקרא, ואפילו הכי דברה בלשון הזה, וכמו כאן והאיש משתאה לה, והוא מלשון שאיה כמו והאדמה תשאה שממה (ישעיהו ו׳:י״א), וא"כ פירוש משתאה משתומם הוא, והוא ג"כ לשון מקרא שמו שמים, והי' לו לכתוב גם כאן והאיש משתומם וכמו ואשתומם על המראה (דניאל ח׳:כ״ז), אלא שדברה תורה בכל לשון, שהכונה אחת היא, וכן בלשון המשנה נמצא כן בפ"י דתרומות כל גרב, שפירושו כל חבית, והול"ל כל חבית, אלא שכך דרך הלשונות. –
גם אפשר לפרש כונת הדרשא דברה התורה בכל לשון ע"פ מ"ד במ"ר כאן, והאיש משתאה לה ממצמץ [או מוצץ] ומביט בה ההצליחו ה', ועמלו המפרשים לפרש הלשון ממצמץ או מוצץ, ויש שפירשו שמשתאה הוא מלשון שתיה, והיינו שעשה עצמו כאלו שותה או שתה ומצץ מעט מעט כדי שבין כה יוכל להתבונן לה, ולא הי' רוצה כלל לשתות, ולפי"ז יהי' ערך הלשון משתאה כמו מתעשר, מתרושש, מתחכם, וכדומה, והיינו שעשה עצמו כאלו שותה. ויתכן שאל פי' זה כוון הירושלמי שהוציאה התורה לשון שתיה בכל לשון אף שאינו רגיל. גם אפשר לפרש כונת הלשון ממצמץ ומביט בה דמורה על קול השריקה שמשמיע האיש המשתאה על דבר ע"י מציצת השפתים, ואין להאריך עוד. [ירושלמי ר"ה פ"א ה"ח]
גם אפשר לפרש כונת הדרשא דברה התורה בכל לשון ע"פ מ"ד במ"ר כאן, והאיש משתאה לה ממצמץ [או מוצץ] ומביט בה ההצליחו ה', ועמלו המפרשים לפרש הלשון ממצמץ או מוצץ, ויש שפירשו שמשתאה הוא מלשון שתיה, והיינו שעשה עצמו כאלו שותה או שתה ומצץ מעט מעט כדי שבין כה יוכל להתבונן לה, ולא הי' רוצה כלל לשתות, ולפי"ז יהי' ערך הלשון משתאה כמו מתעשר, מתרושש, מתחכם, וכדומה, והיינו שעשה עצמו כאלו שותה. ויתכן שאל פי' זה כוון הירושלמי שהוציאה התורה לשון שתיה בכל לשון אף שאינו רגיל. גם אפשר לפרש כונת הלשון ממצמץ ומביט בה דמורה על קול השריקה שמשמיע האיש המשתאה על דבר ע"י מציצת השפתים, ואין להאריך עוד. [ירושלמי ר"ה פ"א ה"ח]