ואיש וגו'. ויהא שור המזיק חייב בארבעה דברים נצער רפוי שבת ובושת, אבל נזק פשיטא דחייב.
מק"ו, ומה אדם שאינו חייב בכופר חייב בד' דברים, שור שחייב בכופר אינו דין שיהא חייב בארבעה דברים, אמר קרא ואיש כי יתן מום בעמיתו, איש בעמיתו ולא שור בעמיתו נאר"ל איש בעמיתו הוי בדין נתינת ממון ולא שור בעמיתו של בעליו.
. (שם כ"ו א')
כי יתן מום. אין לי אלא מום, מניין צרם באזנו תלש בשערו, רקק והגיע בו הרוק והעביר טליתו ממנו ופרע ראש אשה בשוק, ת"ל כאשר עשה, ומניין אחזו והעמידו בחמה ונשתרב, בצינה ונצטנן, השיך בו את הכלב או את הנחש, ת"ל כאשר עשה נבכתב בס' התוה"מ, לשון מום כולל חסרון אבר וגם חסרון הגיוני ונטיה מדעת מיושבה של כל אדם, וכמ"ד (משלי ט׳:ז׳) ומוכיח לרשע מומו, ובבכורות מ"ה ב' מונה שיכור ושוטה בין המומין, והנה לשון נתינה יונח על מום ממש בפועל בחסרון אבר וזה כלול בלשון כאשר יתן מום, וכאן שאמר כאשר עשה מרבה כל מין מום מגדר השני כמש"כ. ובזה הדרשה מבוארת.
. (תו"כ)