וכי תאמרו. עתידים אתם לומר כן קטעי' בס' התוה"מ, שהאריך להוכיח דנ"מ בין לשון אם ללשון כי, דמלת אם מורה על הספק ומלת כי על הודאי, ולכן ממה שלא אמר ואם תאמרו הוכיח שודאי יאמרו כן, כי ידע את יצרם שעתידים לומר כן.
. (שם)
ולא נאסף. אמר ר' עקיבא, וכי מאחר שאין זורעים מהיכן אוספים, ומה ת"ל ולא נאסוף, אלא מכאן לספיחים שאסורים בשביעית קיוהכי קאמר, הן לא נזרע – וגם את הגדילין מאליהן לא נאסוף, וספיחים נקראו גידולים הגדילין מן הזרע שנפל בארץ קודם שביעית או מן העקרים שנקצרו מקודם וחזרו ועשו, או עשבים וירקות שעלו מאליהן בלא זרע כלל, וזהו רק מדרבנן, אבל מדאורייתא גידולים כאלה מותרים. ומה שכתוב לעיל בפסוק ה' את ספיח קצירך לא תקצור אין הפי' שלא תקצור כלל אלא שלא תקצור כדרך שאתה קוצר כל השנה אלא בשינוי וכמו שבארנו שם, ורק חז"ל גזרו על הספיחים משום עוברי עבירה שיזרעו ויאמרו ספיחים הם, וסמכו זה על לשון זה הפסוק, כמבואר. והנה כבר באה דרשה כזו לעיל בפסוק ה' את ספיח קצירך לא תקצור, וי"ל דאצטריכא גם אותה דרשה לומר דגם מה"ת צריך לנהוג בקצירת ספיחין בשינוי כמש"כ שם, ושם בארנו ענין זה ככל הצורך, יעו"ש.
. (פסחים נ"א ב')