פן תדבקני הרעה. [אין הבעל מוציא את אשתו בעל כרחה מנוה לנוה] ואפילו מנוה הרעה לנוה היפה, מפני שהנוה היפה בודק, דכתיב פן תדבקני הרעה ומתי חכלומר אפילו הנוה היפה בודק, והיינו שבודק את הגוף למי שבא מנוה לנוה, ומפני כך חלאים באים, ואפילו מרעה לטובה, וכמו בלוט שהי' שוכן בסדום בעמק והמלאכים אמרו לו לעלות בהר שהוא נוה יפה, דאויר הר טוב מאויר עמק, ובכ"ז סירב עצמו שחשש לסכנה משנוי וסת. ודין זה הובא גם בבבלי סוף כתובות ק"י ב', רק בלא הסמיכות על פסוק זה שלפנינו. ובס' רה"ז כתב דאפשר י"ל שהמלה בודק שבגמרא היא מסורסה וצ"ל דובק, ולפי"ז תכונן הראי' מלשון הפסוק פן תדבקני. .
(ירושלמי כתובות פי"ג ה"י)
(ירושלמי כתובות פי"ג ה"י)