והתגלח. כאן חציין של פסוקים שבתורה קמדלעיל ס"פ שמיני בפסוק כל הולך על גחון אמרו ו' דגחון חציין של אותיות שבתורה וכאן מציין חציין של פסוקים. ויתכן דלסימן הדבר בא כאן ושם הג' והו' [דגחון] באותיות רבתות. אמנם צ"ע, דבחומשים המדוייקים אצלנו נסמן בפ' צו על הפ' ויאפד לו בו (ח' ז') חצי התורה בפסוקים, וצ"ל עפ"י מש"כ התוס' בשבת נ"ה ב' ובכ"מ דהגמ' חולקת עם המסורה שלנו, ולפי"ז אפשר דגם בהפסקת הפסוקים יש מחלוקת בין התלמוד והמסורה.
. (קדושין ל' א')
והתגלח. בכל אדם ובכל דבר ואפילו הוא נזיר קמהלא כתיב כאן וגלח כמו בפ' מצורע, דאם היה אומר כן היה במשמע שהכהן יגלחנו, כמו שכל הפעולות כאן מוסבים על הכהן, ומדכתיב והתגלת מורה שלאו דוקא הכהן יגלחנו אלא אפי' כל אדם, וכן מדלא כתיב והתגלח בתער כמו דכתיב בפ' מצורע מבואר דגם בכל דבר מותר לגלח, כמו במספרים כעין תער ובסם וכדומה, וכן מלשון והתגלח שהוא בנין התפעל (והוא יחס הפעול) המורה על תמידית הפעולה ר"ל בלא ישונה בשום אופן מורה שאע"פ שהוא נזיר דאסור בגלוח לבד תגלחת הנזיר בזמנו, מ"מ אם הוא מצורע יתגלח.
, יכול תהא תגלחת הנדר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ספק נתק, ת"ל ואת הנתק לא יגלח קמודדי היה לכתוב והתגלת עד הנתק, ומדכתיב ואת הנתק לא יגלח ש"מ בכל אופן שהוא לא יגלח. אך צ"ע למה באמת לא יתגלח הנזיר אפי' בודאי נתק ככל עשה שדוחה ל"ת. ואפשר לומר משום דכאן איתא שתי ל"ת, השמר בנגע הצרעת [וכ"מ שנאמר השמר הוי ל"ת] וכמבואר לעיל פ' ג' וגם הל"ת ואת הנתק לא יגלח, ועיין בסמוך.
. (תו"כ)
ואת הנתק וגו'. וכי מה יש בו וא"כ למה נאמר קמזר"ל כיון דצריך לגלח את השער ובנתק הלא אין שער, כי על כן נקרא בשם נתק על שם ניתוק ונפילות השער וא"כ מה שייך לומר ואת הנתק לא יגלח.
, אלא סמוך לנתק לא יגלח, הא כיצד, מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהא ניכר אם פשה קמחר"ל מגלח סביב לו ומניח שתי שערות סביב לו, ועיין במשנה ה' פ"ו דנגעים.
. (שם)
ואת הנתק וגו'. תניא, מניין לתולש סימני טומאה מתוך נגעו שעובר בלא תעשה, ת"ל ואת הנתק לא יגלח קמטאיירי כגון שיש בו שער צהוב שהן סימני טומאה. וצ"ע למה אינו מביא הפסוק השמר בנגע הצרעת בפ' תצא דמיניה יליף הגמ' בשבת קל"ב ב' ובמכות כ"ב א' לאו לקוצץ בהרת ולתולש סימני טומאה וכמבואר לעיל בפסוק ג', ועיין מש"כ שם.
. (שם)